לוי נ' שיבי ואח'

פסק דין

בפני תביעה על סך 6,177 ₪ בגין נזקים נטענים לרכבו של התובע אשר נרכש לטענתו בסמוך לפני התאונה כאשר הוא נקי מפגיעות.

לטענת התובע בתאריך 29/11/11 עמד עם רכבו בצומת חולון ברמזור אור אדום בנתיב השמאלי לכיוון חולון , ורכבו של הנתבע עמד בנתיב הימני לכיוון איילון דרום בלבד;

כאשר התחלף מופע הרמזור לירוק, החלו הרכבים בפניה שמאלה, או אז סטה לפתע רכב הנתבע לנתיב נסיעת רכב התובע ופגע בו. כתוצאה מהפגיעה אירעו הנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי נספח לכתב התביעה.

התובע הוסיף כי לאחר התאונה הודה הנתבע באחריותו לתאונה אך טען להגנתו שנאלץ לסטות לנתיב הנסיעה של התובע מאחר ורכב אחר "חתך אותו".

התובע צרף חוות דעת שמאי מיום 21/2/12 (חודשיים וחצי לאחר התאונה).

לטענתו, חוות הדעת המקורית נערכה ביום 26/12/11.

טענה זו נתמכת בחשבון שכ"ט השמאי-נספח לכתב התביעה מיום 26/12/11.

מחשבון שכר טרחת השמאי עולה, כי רכב התובע נבדק ביום 23/12/11 כשלושה שבועות לאחר התאונה.

בנוסף הציג התובע הצעת מחיר משוערת ממוסך התאומים, מיום 1/12/11-למחרת התאונה, על פיה הוערך הנזק בסך 2281 ₪ בתוספת מע"מ (להלן-"הצעת המחיר").

בניסיון ליישב את הפער בין הצעת המחיר לחוות דעת השמאי על פיה היקף הנזק מסתכם ב-4670 ₪ על פי חוות הדעת מיום 26/12/11, ו-4,925 ₪, על פי חוות הדעת מיום 21/2/12, טען התובע כי רק לאחר שקיבל את הצעת המחיר ממוסך התאומים הבחין בנזקים שאינם גלויים ובכלל זה סדק ונזק למצנן המים.

התובע הציג תמונת רכבו ת/1 ותמונת רכבו של הנתבע ת/2.

הנתבע מצידו כופר בטענות התובע.

הנתבע מאשר כי עמד רמזור אדום מימין לרכב התובע וכי בהתחלף הרמזור לירוק, ביצע פניה שמאלה.

לטענתו במהלך הפניה הרגיש במכה בחלק האחורי שמאלי של הרכב. הנזק לרכבו הסתכם בסריטות ובפנס שנשבר.

הנתבע הדגיש כי, רכב התובע הוא שסטה, ככל הנראה בשל רצונו להמשיך בכיוון הנסיעה לאיילון דרום והוא זה שפגע ברכבו וגרם נזק לחלקו השמאלי אחורי.

התובע ביקש להעיד עדה מטעמו הגב' גלית אלמוג אשר הייתה ברכבו במועד בו ארעה התאונה, אלא שהעדה לא ידעה לספק פרטים לאופן בו ארעה התאונה ואף סתרה בעדותה את עדות התובע כאשר העידה כי הנתבע הגיח מצד שמאל.

העדה חיזקה את עדות התובע לעניין תגובת הנתבע לאחר התאונה.

בפני גרסת התובע מול גרסת הנתבע.

הנטל להוכחת התביעה מוטל על התובע.