לוי נ' שי

החלטה

רקע

1.התובע, לוי רפאל, הגיש נגד הנתבע תובענה כספית על סך 180,605 ₪. התובע הינו סוחר נעליים והנתבע הינו יבואן נעליים. לטענת התובע, חייב הנתבע להחזיר לו את סכום התביעה בעקבות תשלום יתר שביצע עבור סחורה במהלך שנת 2006.

עמדת התובע בתצהירו

2.נטען שבמהלך שנת 2006 התובע מסר לנתבע שיקים על סך כולל של 425,000 ₪ בשני שלבים: 200,000 ₪, ולאחר שפרצה מלחמת לבנון השניה הוא ביקש מהנתבע לא לפדות לא לעשות שימוש בשיקים והחליף אותם בשיקים חדשים בסך 225,000 ₪. נטען שלמרות שהנתבע הבטיח להחזיר את השיקים הראשונים, הוא לא עשה כן ובמקום זאת פיזר אותם והשתמש בהם ונפתחו לתובע תיקי הוצל"פ בגינם. נטען שסופקו סחורות בסך 81,000 ₪ בלבד ולאחר הפחתת זיכוי בגין סחורה פגומה בסך 12,023 ₪. היקף הסחורה שסופק עמד על 69,038 ₪. התובע טען שפנה פעמים רבות לנתבע להחזיר את השיקים אך לא נענה. נטען שבסופו של דבר הנתבע החזיר שיקים בסך 180,000 ₪ בלבד ואת השאר הודיע שהוא פיזר, סך של 175,962 ₪. התובע טען שלגבי חלק מהשיקים הגיע להסדרים עם נושים ושילם תמורתם. נטען שהתובע דרש מספר רב פעמים מהנתבע להחזיר את הסך של 175,950 ₪ אך לא נענה.

עמדת הנתבע בתצהירו

3.הנתבע טען שתביעת התובע משוללת כל בסיס. נטען שכבר בתחילת עסקיו עם התובע חוללו השיקים בהעדר פרעון והתובע לא עמד בהתחייבויות. הנתבע טען שקיבל 415,000 ₪. נטען שבכל פעם התובע מסר שיקים מחשבון אחר כי חשבונותיו הוגבלו בהעדר פרעון בבנק. הנתבע פרט רכישות בסך 162,984 ₪ שביצע התובע ממנו (צורפו חשבוניות שסומנו א'). נטען שבגין הקניות האמורות קיבל הנתבע זיכויים בסך 63,269 ₪ (חשבוניות זיכוי סומנו ב'). נטען שחובות התובע לנתבע מסתכמים בסך 99,715 ₪. הנתבע טען שהתובע לא צרף את כל חשבוניות הרכישה. נטען כי התובע טען שסכום של 180,000 ₪ בשיקים חוללו בהעדר פרעון ועל כן גם לפי שיטת התובע טען הנתבע שהתובע יכול לדרוש רק 135,285 ₪. הנתבע טען שבהתאם להסדרים שנעשו עם הבנקים השונים נותר התובע חייב לו 40,715 ₪.

החקירות בבית המשפט

4.התובע בחקירתו הודה שמדובר ב- 415,000 ₪ בלבד. לא מצאתי שבחקירתו שהתובע היה מסוגל לספק גירסה ברורה אודות העסקים בינו לבין הנתבע. לעומת זאת, לא מצאתי שהגרסה של הנתבע התערערה.

עמדת התובע בסיכומיו

5.נטען שבתאריכים שונים במהלך שנת 2006 שילם הנתבע לתובע עבור הסחורה בשיקים שסכומם הכולל מגיע ל- 425,000 ₪ בהתאם לקבלות שפורטו בסעיף 3 לכתב התביעה וצורפו. הנתבע סיפק סחורה בסכום של 69,038 ₪ לאחר שהופחת סך של 12,033 ₪ בגין זיכוי לתובע על ידי הנתבע. אחרי דרישות חוזרות ונשנות הנתבע החזיר לתובע שיקים בסך 180,000 ₪. הנתבע עשה שימוש ביתרת השיקים שלא כדין והם פוזרו על ידו לבנקים שונים ולצדדים שלישיים והתובע נתבע בגינם.

6.סך כל השיקים שהיה על הנתבע להחזיר הגיע לסכום של 175,962 ₪. התובע הגיש תביעה נגד הנתבע לתשלום הסכום כאמור הואיל והוא מחוייב לשלמו לצדדים שלישיים שתבעו אותו. נטען שהצדדים ישבו פעם אחת בניסיון להגיע להסדר, אולם לא הצליחו לסכם את הסכום שנותר במחלוקת. הצדדים חתמו על מסמך ללא תאריך לפיו מסר הנתבע לתובע 20,000 ₪ בשיקים על חשבון עבורו עד לעריכת התחשבנות סופית. סכום זה חולל באי פרעון.

7.להוכחת עמדתו טען התובע שישנם שיקים שכובדו בבנקים על פי דפי חשבון של שלושת הבנקים בהם התנהלו חשבונותיו של התובע. בנוסף, שילם התובע לבנק מזרחי טפחות סך של 24,000 ₪ על פי הסדר (ה/2). על פי הסכם שהתובע ערך עם צד ג' בשם חייב נתנאל התחייב לשלם סך של 18,000 ₪. נטען שהסכום הכולל של השיקים שנפרעו על ידי הבנקים מגיע ל- 115,000 ₪ וכי הפער בין הסכום שנתבע על ידי התובע לבין סכום זה מוסבר על ידי כך שישנם שיקים הנמצאים עדיין מחוץ למערכת. לסיכומים צורפו מסמכים שונים וביניהם דף ריכוז בהסתמך על דפי החשבון של הבנקים בו צויינו כל הפרטים של השיקים אשר נמסרו לנתבע ונפרעו כאשר הסכום הכולל מגיע ל- 115,000 ₪.

8.התובע טען שהוכיח את תביעתו במסמכים שהוגשו, לרבות דפי החשבון. התובע ביקש שבית המשפט יתן בו אמון, שהנתבע סיפק לו סחורה ב- 69,000 ₪ ולא 99,000 ₪ כנטען על ידי הנתבע. התובע טען שתביעתו מעלה גרסה פשוטה והגיונית. נטען שהנתבע מודה בקיומו של חוב לתובע עת שהוא הודה כי בהתחשבנות הביניים הוא מסר שיקים לתובע בסך 20,000 ₪. נטען שהנתבע הודה בנוסף בחקירתו הנגדית כי התובע שילם במקומו סכומים נכבדים מהסדרים שערך עם הבנקים. נטען שאין לתת אמון בגרסת הנתבע, כאשר היא מלאה סתירות על פי הנטען ונסתרה על ידי מסמכים ועל ידי דפי החשבון שהוגשו. כך, למשל, נטען שהנתבע מסר בחקירתו הנגדית כי אף שיק מהשיקים שמסר לו התובע לא כובד בעוד שדפי חשבון הבנקים מראים כי עשרות שיקים שנמסרו לנתבע ותועדו בקבלות שהנפיק לנתבע נפרעו וכובדו. נטען כי גם לשיטתו של הנתבע הוא נותר חייב לתובע סך של 136,000 ₪ אולם אינו מסביר כיצד. נטען שבעדותו הודה הנתבע בקבלת שיקים בסך כולל של 415,000 ₪ מאת התובע. נטען שמהסכום הנ"ל יש לקזז את הסחורה שנמסרה לתובע אשר לטענתו של הנתבע מסתכמת ב- 99,000 ₪ ובנוסף שיקים שהוחזרו על ידו לתובע בסך 180,000 ₪, עם הסכומים הנ"ל הרי נותרו עוד שיקים בידי הנתבע בסך 136,000 ₪.

עמדת הנתבע בסיכומיו

9.הנתבע התנגד לצירוף מסמך כלשהו לסיכומי התובע או הסתמכות עליו במתן פסק הדין. נטען שניתן היה וצריך היה להגיש את המסמכים האמורים במהלך הגשת הראיות.

10.נטען שהתובע לא הרים את נטל הראיה ולא הוכיח כי שילם לנתבע ולו אגורה שחוקה על חשבון הסחורה שסופקו לו. נטען שהתובע עצמו הודה שהשיקים שלו חוללו בהעדר פרעון ושחשבונו היה מוגבל בתקופה נשוא כתב התביעה. נטען שדבר זה מראה שהתובע הוא זה שנותר חייב לנתבע סכומי כסף רציניים בגין הסחורה שסופקה לו ואשר תמורתה לא שולמה.

11.נטען שהעובדות בתצהיר התובע ובכתב התביעה אינן מדוייקות והתובע לא טרח לתקנן אלא לאחר שקרא את כתב ההגנה ולאחר שהוכח כי תביעתו אינה נכונה. כך, למשל, הודה התובע שסכום השיקים שמסר הינו 415,000 ₪ ולא 425,000 ₪. כמו כן, נטען שהתובע הודה שניתנו לו זיכויים מעבר למה שצויין בכתב התביעה וכי היו חשבוניות נוספות מעבר לאלה שפורטו בו. נטען שבמהלך חקירתו ניסה התובע למסור גרסה חדשה ששילם סכומי כסף נוספים בשוק האפור ושהנתבע התנגד להרחבת חזית.

12.נטען שהנתבע צרף לתצהירו רשימה של שיקים שחוללו בהעדר פרעון בסך למעלה מ- 100,000 ₪ בניגוד מוחלט לאמור בתצהיר התובע ושלתובע לא היה מענה לעובדה זו. נטען שהתובע ניסה להסתיר עובדה זו מבית המשפט (וציין רק שקיבל לידיו בחזרה שיקים על סך 180,000 ₪ בלבד). נטען שהנתבע העיד בצורה מהימנה וסיפק הסבר מפורט לגרסתו מדוע התובע הוא זה אשר חייב לו 40,717 ₪ בגין סחורה שסופקה ולא שולמה תוך שהוא מגבה את טענותיו בראיות ובמסמכים. נטען שסך כל הרכישות שבוצעו על ידי התובע עמדו על סך 162,984 ₪ , זיכויים ניתנו לתובע בסך 63,269 ₪ שהתובע שילם לבנק מזרחי 24,000 ₪ והתובע שילם בהסדר לבנק הבינלאומי 35,000 ₪ ועל כן נותר חייב לנתבע 40,715 ₪. נטען עוד שהשיקים שנמסרו לנתבע בסך כולל של 415,000 ₪ היו שיקים שניתנו תמורת שיקים אחרים שחוללו כבר בעבר בהעדר פרעון והתובע לא יכול היה להוכיח ולו פרעון של שיק אחד מתוך השיקים וזאת מעבר לעובדה שהנתבע צירף לתצהירו העתקי שיקים בסך כולל של למעלה מ- 1,000 ₪ שחוללו.

13.הנתבע חזר על גרסתו שהשיקים שנמסרו לו חוללו בהעדר פרעון ועוד טען שהיות ומדובר בעשרות שיקים שניתנו במועדים שונים והוחלפו כמה פעמים, הרי שככל שהתובע יוכיח שהשיקים שמסר נפרעו, הוא יהיה מוכן לקזז אותם מהחוב שחב התובע אליו.