לוי נ' ראובן

החלטה

המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר וכן התנגדות לביצוע שטר.

מדובר בשיק ע"ס 35,000 ₪ שז.פ. 30.8.01 ערוך לפקודת המשיב,ואשר הוגש לביצוע ביום 28.8.08.

טענות הצדדים:

בתצהיר התומך בבקשה טענה המבקשת כי מעולם לא קיבלה את האזהרה נשוא תיק ההוצל"פ, ומבירור שערכה עם בני משפחתה הגרים עימה, אף הם לא קיבלו את האזהרה. פניית ב"כ המבקשת לב"כ הזוכה לקבלת העתק אישור מסירת האזהרה נענתה בתשובה כי אין בידי ב"כ הזוכה העתק מאישור המסירה.

לגופו של ענין, השיק נשוא תיק ההוצל"פ הוצא מהמבקשת בעורמה ושלא כדין, כאשר השיק נרשם על החלק וללא ציון תאריך וסכום, ומטרתו להבטיח פרעון הלוואה שנטלה המבקשת מאביו של המשיב. ההלוואה סולקה במלואה ע"י המבקשת והמבקשת אף שילמה תשלומי יתר לאביו של המשיב אשר איים עליה. למיטב ידיעת המבקשת, אביו של המשיב נעצר בעבר בעקבות תכנית טלויזיה ונאסר. לטענת המבקשת, אין לה כל יריבות עם המשיב, אשר אוחז בשיק ללא תמורה. המשיב איים על המבקשת כי עליה לפרוע את השיק. השיק ניתן לפני למעלה מ-7 שנים.

לטענת המשיב האזהרה נשוא תיק ההוצל"פ נמסרה בכתובת מגורי המבקשת לידי אימה של המבקשת, אשר חתמה על אישור המסירה. ההתנגדות הוגשה באיחור של מעל שנה וחצי ממועד המצאת האזהרה. המבקשת יכולה היתה לצלם את אישור המסירה המצוי בתיק ההוצל"פ.

לגופו של ענין, המשיב קיבל את השיק מהמבקשת כשהוא מלא ונמסר לו במסגרת הלוואה שנתן למבקשת. המבקשת אף מסרה למשיב שיק נוסף, אשר חזר מן הטעם שהחשבון ממנו נמשך סגור. השיק הוגש לביצוע בטרם חלפה תקופת ההתיישנות.

המבקשת בתשובתה טענה כי איננה בקשרים עם אימה מזה כשנתיים וממילא אימה מבוגרת מאוד ואינה מתפקדת, וכפי הנראה זו הסיבה שלא מסרה למבקשת את האזהרה. היה באפשרות המשיב להמציא האזהרה לב"כ המבקשת אשר מייצגה בתיק אחר.

הדיון במעמד הצדדים:

4.המבקשת נחקרה בפני על תצהירה ואישרה כי הינה מתגוררת בכתובת בה נמסרה האזהרה יחד עם אימה.

המבקשת טענה כי אימה היתה מעבירה לה את דבר הדואר, אם היתה מקבלת אותו ועליה לבדוק האם אכן האם קיבלה את האזהרה. המבקשת הצהירה כי אין זה הגיוני כי אימה חתמה על אישור המסירה. המבקשת הצהירה כי מיד כשנודע לה דבר קיומו של התיק, פנתה לעו"ד. המבקשת הצהירה כי רק משהחליטה לא לשלם לב"כ המשיב סכום נוסף אותו דרש, הוגשו השיקים לביצוע. לא נרשם על גבי השיק כי הינו "לבטחון", כי כך נאמר למבקשת.

בחקירתה החוזרת הצהירה המבקשת כי מסרה לאביו של המשיב שני שיקים להבטחת שתי הלוואות שונות.

ב"כ המבקשת טען בסיכומיו כי לא נסתרה טענת המבקשת כי לא קיבלה את האזהרה נשוא תיק ההוצל"פ ובקשתה הוגשה מיד לאחר שנודע לה כי ננקטים הליכים כנגדה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות בסיסית. מדובר בהלוואה חוץ בנקאית, כאשר לא צורף הסכם ההלוואה, על גבי השיק הופיעה רק חתימת המבקשת ויתר הפרטים המהותיים הושלמו לאחר מכן שלא על ידי המבקשת, ולפיכך אף לא מדובר ב"שיק". השיק הוגש לביצוע כמעט בחלוף תקופת ההתיישנות, בקשת הביצוע חסרה הגדרת העילה ובאם ימצא בית המשפט לחייב את המבקשת בהוצאות, יש לקחת בחשבון את העובדה שהמבקשת הינה בחורה קשת יום ולהותיר את החיוב בהוצאות לסוף ההליך.

יש אף לקחת בחשבון את העובדה שהמשיב לא נוכח בדיון.

ב"כ המשיב טענה בסיכומיה כי המבקשת אישרה כי כל מסמך שמגיע לכתובתה מועבר אליה ע"י אימה, בניגוד לנטען בתצהירה . לא הוגש תצהיר מטעם אימה של המבקשת וחלפה שנה וחצי מאז המצאת האזהרה ועד להגשת הבקשה. באם בית המשפט יעתר לבקשה, יש מקום לחייב את המבקשת בהוצאות מוגברות. טענת ההגנה איננה מפורטת באשר להלוואה לה טוענת המבקשת, לסכומה, למועדה וכיוב'. על גבי השיק לא נרשם כי הוא ניתן לבטחון וטענות המבקשת אינן מפורטות. המשיב לא התייצב לדיון מאחר והוא לא מסר תצהיר מטעמו.

דיון:

מעיון בתיק ההוצל"פ נשוא ההתנגדות עולה כי האזהרה נמסרה ביום 18.9.08, כאשר המועד האחרון להגשת ההתנגדות היה 29.10.08 . הבקשה הוגשה רק ביום 17.3.10, היינו, בחלוף כשנה וחצי ממועד המצאת האזהרה.

האזהרה נמסרה לכתובת אותה מציינת המבקשת בבקשתה והמבקשת אף אישרה כי אימה מתגוררת עימה. למעשה אף לאחר החקירה לא נסתר העולה מאישור המסירה של האזהרה, כי האזהרה נמסרה בכתובת המבקשת לאימה של המבקשת, אשר שמה מצויין באישור המסירה ולכאורה אף חתימתה מצויה על גבי אישור המסירה. המבקשת אישרה בחקירתה כי שם אימה אכן מופיע על גבי אישור המסירה. זאת ועוד, המבקשת לא תמכה בקשתה בתצהיר מטעם אימה, על מנת לסתור את העולה מאישור המסירה. בעוד המבקשת טענה בתצהירה כי אף בני משפחתה הגרים עימה לא קיבלו את האזהרה, הצהירה היא בחקירתה הנגדית כי אם אימה היתה מקבלת את דבר הדואר, היתה היא מעבירה אותו לידיה. יצוין כי טענות המבקשת בתשובתה לתגובת המשיב כי איננה בקשר עם אימה וכי זו איננה מתפקדת, לא נתמכה בתצהיר מטעם המבקשת וממילא הטענה כי המבקשת איננה בקשר עם אימה אינה עולה בקנה אחד עם הצהרת המבקשת בחקירתה, כי אימה מעבירה אליה את דברי הדואר.

בשל כך, לא מצאתי כי המבקשת הראתה כי התנגדותה מוגשת במועד.