לוי נ' קרמונה ואח'

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 5.2.10 בכניסה לרמת השרון לאחר הפנייה מכביש 5, בין אופנוע לרכב פרטי.

התובע היה הנהג והבעלים של האופנוע שהיה מעורב בתאונה (להלן: "האופנוע").

הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") היה הנהג ברכב הפרטי שהיה מעורב בתאונה (להלן: "הרכב"), ואשר היה מבוטח על ידי הנתבעת 2.

תמצית גרסת התובע:

לטענת התובע נסע הוא בכביש 5 לכיוון רמת השרון – הרצליה בנתיב השמאלי המתיר נסיעה לכיוון ישר בלבד כאשר הרכב שנסע בנתיב הימני (לכיוון רמת השרון) סטה לנתיב שמשמאלו ופגע בתובע.

תמצית גרסת הנתבעים כפי שהעיד עליה הנתבע שנהג ברכב:

הנתבע ירד ממחלף רמת השרון והשתלב בנתיב הימני. בעת שהיה בעצירה בהתאם למופע רמזור אדום פגע בגלגל הרכב הנתבע. לטענת התובע האופנוע ניסה "לחתוך" בין הנתיבים במהירות ובמהלך "הזיגזג" פגע בגלגל הרכב שהיה בעצירה.

דיון:

בדיון שהתקיים בפניי העידו שני הנהגים שהיו מעורבים בתאונה. העדים הנוספים שהעידו לא ראו את התאונה בזמן אמת.

מחקירת הנתבע עולה כי הוא אכן השתלב בנתיב הימני לאחר שהגיע מהמחלף, אך למעשה בקש הוא להמשיך ישר ולשם כך היה עליו לעבור לנתיב שמשאלו. לטענת הנתבע הוא אכן ניסה לסטות לנתיב

שמשמאלו, אך עשה זאת בזהירות ולאחר שבדק שהכביש פנוי. לטענתו הוא הסתכל כל הזמן אחורה ועוד לא הספיק לעזוב את נתיב נסיעתו כאשר הגיח האופנוע באופן פתאומי וגרם לתאונה.

מטעם הנתבע העיד אביו ודודו אשר נסע מספר מכוניות מאחוריו, אך לא הספיק לראות את התאונה כשהתרחשה. האב והדוד העידו על השיחות שהיו להם עם התובע לאחר התאונה, כך שלמעשה לא היו עדי ראיה לתאונה עצמה זולת הנהגים עצמם.

מצאתי כי לאור מכלול הראיות יש להעדיף את גרסת התובע שכן התובע היה בדרכו לכיוון הרצליה, דהיינו היה עליו להמשיך בנסיעה ישרה בנתיב בו נסע, בעוד הנתבע הגיע מהנתיב הימני ביותר ממנו ניתן לפנות ימינה בלבד והוא בקש להמשיך ישר, ולשם כך היה עליו לעבור לנתיב השמאלי יותר בו נסע התובע. יחד עם זאת על התובע שרכב על האופנוע חלה חובת זהירות ובודאי כשהוא מתקרב לצומת. לאור האמור לעיל אני מחלקת את האחריות לקרות התאונה כך שהתובע אחראי ב-20% והנתבעים ב- 80%.

גובה הנזק:

התובע הגיש חוות דעת שמאי, שבדק את האופנוע מספר ימים לאחר התאונה, על סך של 6,927 ₪, אשר לא נסתרה.

כמו כן אני מקבלת את הדרישה להחזר התשלום ששולם לשמאי בסך 661 ₪.

לגבי הקסדה, המעיל והכפפות הוגשה הצעת מחיר בלבד, ואף לא הובאו ראיות על חומרת הנזק שנגרם להם. בנסיבות אלו על דרך האומדנה אני פוסקת בראש נזק זה פיצוי בסך 2,500 ₪.

בתביעה קטנה אין הצדקה לפסיקת פיצוי בגין שכ"ט עו"ד , אלא הוצאות בגין ההליך בלבד אשר בנסיבות תיק זה אני קובעת סך של 300 ₪.

סה"כ עומד הנזק הנפסק על סך של 10,388 ₪, מסכום זה יש לחייב ב- 80%, דהיינו בסך של 8,310 ₪. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום 5.2.10 ועד התשלום בפועל.