לוי נ' קויפמן ואח'

פסק דין

התביעה הוגשה בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 5.2.10 עת שהתובע נהג ברכבו ואילו הנתבעת 1 נהגה ברכבה.

התאונה ארעה בכביש 4 כשהנהגים נהגו לכיוון צפון.

לטענת התובע, הנתבעת אשר היתה מצויה בנתיב האמצעי, עצרה את רכבה וביקשה לפנות ימינה ולעלות על המחלף.

הנתבעת העידה וכך אף בנה, כי האטה את נסיעתה ובחנה את התנועה, ולאחר שוידאה כי הנתיב פנוי, רק אז החלה לפנות לימין והתובע פגע בה.

ראשית וכבר מעדותה של הנתבעת עולה כי אכן היא החליטה לבצע את הפניה באיחור ולשם כך נאלצה להאט את רכבה.

שנית, הושמעה הקלטה של שיחה שנערכה בין התובע לבין בנה של הנתבעת, שם אישר הבן כי הנתבעת עצרה את הרכב.

לטעמי, לא ניתן להבחין בין עצירה לבין עצירה מוחלטת.

קיים הבדל בין האטה לעצירה.

אך משהבן אישר כי הנתבעת עצרה ולשם כך אני מקבל את עדותו של התובע, אזי הרכב היה בעצירה מוחלטת.

שומה היה על הנתבעת לנקוט במשנה זהירות בטרם תבצע את הפניה.

לא יתכן כי התובע צץ יש מאין לאחר שהנתבעת ראתה את הנתיב פנוי.

לפיכך אני מקבל את גרסתו של התובע, ומחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע את סכום הנזק הישיר בסך של 11,684 ₪ ובשכ"ט השמאי סבך של 950 ₪.

הסכומים דנן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה 26.5.10 ועד לתשלום המלא בפועל.

כמו כן יישאו הנתבעות ביחד ולחוד באגרת בית המשפט ובהוצאות בסך של 650 ₪.

יצוין כי בכתב ההגנה נטען כי מחירו של הרכב אינו מחיר המחירון של יצחק לוי, אך טענה זו נזנחה בסיכומים, מה גם ולא הוצגה חוות דעת המלמדת על שווי אחר.

התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום ט' כסלו תשע"א, 16/11/2010 במעמד הנוכחים.

יובל גזית, שופט