לוי נ' קבילו ואח'

החלטה

1.בפני בקשת הנתבעים 1 ו-3 לסילוק התביעה על הסף כנגדם מהטעם של העדר עילה והעדר יריבות.

המדובר בתביעה חוזית בגין הפרת הסכם,שהגישה התובעת, כנגד הנתבעים.

לטענת התובעת, שכרה בקניון הגליל העליון, מקום להצבת דוכן והפעילה בו, בזיכיון, דוכן למכירת טופסי לוטו, טוטו, סיגריות ועוד.

לטענת התובעת, עקב קשיים כלכליים החלה ב-4/08 לנהל מו"מ עם הנתבעת 3 (להלן: "החברה") לרכישת העסק.

לטענת התובעת, החברה ובעלי השליטה בה ניהלו איתה מו"מ בחוסר תום לב, כך שהעסק הועבר לחברה, אך התובעת לא קיבלה את מלוא התמורה שהוסכמה.

התובעת טענה, כי בחודש 7/08 חתמה עם החברה על הסכם מכר, על פיו התחייבה החברה לשלם לתובעת סכום של 285,000 ₪ ואולם, למרות שהתובעת העבירה את הזיכיונות לידי החברה ואף הודיעה למנהל הקניון על הסבת הסכם השכירות, לא שולמה לה מלוא התמורה.

2.בבקשתם טענו הנתבעים 1 ו-3, כי מדובר בזיכרון דברים שנחתם בין התובעת לנתבעת 2 בלבד וכי המו"מ גם הוא נוהל עם נתבעת 2 בלבד.

לטענת הנתבעים 1 ו-3, לא קיים כל הסכם חתום עם החברה והסיבה היחידה בגינה נתבע הנתבע 1 בתביעה זו, היא שהינו נשוי לנתבעת 2.

3.התובעת התנגדה לבקשה וטענה, כי עילת התביעה אינה נסמכת על זיכרון הדברים, אלא על הסכם מכר שנחתם והמצוי בחזקת הנתבעים, אולם, היא אינה מצליחה לאתר אותו.

התובעת טענה כי המו"מ נוהל עם החברה וכי מאחר שמדובר בחברה, הרי שבפועל נערך מול נציגיה.

עוד הוסיפה התובעת כי אין בכך שהנתבעת 2 חתמה על החוזה, כדי לפטור את הנתבעים 1 ו-3 ממעורבותם בעניין, שכן הם אלו שניהלו את המו"מ והם אלו שבאמצעותם הפרה החברה את התחייבותה.

התובעת הוסיפה כי לא ניתן לקבל את הטענה שבעל העובד יחד עם אשתו, ואשר הינו בעל ניסיון, לא ידע על "מעללי אשתו" והחברה שבבעלותו.

דיון

4.לאחר עיון בכתבי הטענות ובטענות הצדדים, שוכנעתי כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי ולהורות על מחיקת נתבע 1 בלבד מכתב התביעה.

ההלכה הינה כי סילוק תביעה על הסף הינו אמצעי דרסטי שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים. יחד עם זאת, בחינת הבקשה נעשית על פי עיון בכתב התביעה עצמו, ללא צורך בחקירה ודרישה בעובדות. על בית המשפט להניח כי התובע יצליח להוכיח את כל אשר נטען בכתב התביעה, ורק אם ברור, כי גם אם יוכיח התובע את העובדות הנטענות, לא יזכה לסעד הנתבע, ייעתר בית המשפט לבקשה כגון דא.

אמנם ההסכם עצמו לא צורף לכתב התביעה. יחד עם זאת, עיון בטיוטת ההסכם אשר אף צורפה לכתב ההגנה, מעלה כי הטיוטה נערכה מול החברה. לפיכך, אין למנוע בשלב זה מהתובעת את האפשרות להוכיח את טענתה כי ההתקשרות נערכה עם החברה.

אציין, כי לכאורה אין המדובר בעסקה במקרקעין (לא נטען כלל כי מדובר בעסקת מקרקעין), אלא בעסקה למכירת עסק על תכולתו, הזיכיון והזכויות החוזיות הנוגעות אליו. לאור האמור, ולמרות שלא הוצג הסכם בכתב, אין בכך כדי למנוע מהתובעת להוכיח את ההסכם אשר טענה כי נכרת בין הצדדים.

התובעת טענה, כי המו"מ נוהל עם החברה. גם טיוטת ההסכם מצביעה על כך שאין לשלול על הסף טענה זו ולפיכך, לא ניתן לקבוע כבר עתה כי אין יריבות, או עילת תביעה, כנגד החברה. ההכרעה בטענות הצדדים בעניין מצריכה שמיעת ראיות וברור עובדתי.

לאור האמור, הבקשה לסילוק התביעה כנגד החברה-הנתבעת 3, נדחית.