לוי נ' צדיקפור

פסק דין

עסקינן בתביעה כספית לתשלום שכר טרחה של אדריכל.

נתוני רקע:

1.התובע הוא אדריכל במקצועו, תושב העיר כרמיאל, ואילו הנתבע בעל מרכול באותה עיר.

אין מחלוקת, כי בשנת 1991 פנה הנתבע אל התובע על מנת לקבל הצעה לתכנון מבנה של מרכול באחד המגרשים השייכים למנהל מקרקעי ישראל בכרמיאל. התובע שלח הצעה כאמור לנתבע, ולאחר דין ודברים ביניהם חתמו ביום 11/9/91 על הסכם למתן שירותי תכנון ואדריכלות (להלן – "ההסכם").

התובע החל במלאכת התכנון והגיש לעיריית כרמיאל מסמכים ותוכניות שונות, אלא שבשנת 1994 הודיעה העירייה כי אינה מאשרת לבנות את המבנה במגרש המוצע בשל כוונתה להפקיע את השטח ולהקים בו כיכר. לפיכך הקצתה העירייה לנתבע מגרש חלופי שמתאים למבנה אותו ביקש לבנות (להלן ובהתאמה – "המגרש הראשון" ו-"המגרש החדש").

ההתקשרות בין הצדדים למתן שירותי תכנון לא הופסקה בעקבות שינוי המגרש, ולבקשת הנתבע התובע החל לתכנן את המרכול במגרש החדש, אך לא לפני שדאג לשינוי תכנית בניין העיר שחלה על המקום. עם קבלת כל האישורים הנדרשים מרשויות התכנון, החל הנתבע לבנות את המרכול במגרש החדש בראשית שנת 1997 עד שהסתיימה בשנת 2000.

עיקר הנושאים שבמחלוקת:

2.השאלה המרכזית הדורשת הכרעה בתיק דנן נוגעת להיקף שכר הטרחה לו זכאי התובע, אם בכלל, בגין שירותי התכנון שנתן לנתבע, הן עבור התכנון שנעשה לגבי המגרש הראשון והן עבור התכנון שנעשה במגרש החדש.

הדיון בשאלה זו כרוך בבירור מספר מחלוקות בין הצדדים כדלקמן: מה סוכם בין הצדדים בנושא שכר הטרחה לו זכאי התובע עבור עבודות התכנון המתייחסות למגרש הראשון; מה סוכם בין הצדדים לגבי עבודות תכנון נוספות אותן ביצע התובע במגרש החדש שהן מעבר לתכנון האדריכלי המפורט בהסכם, כגון תכנון מפורט של עבודות הפיתוח ותכנון חדר שנאים; ולבסוף, מהי עלות הקמת הבניין – עלות ששימשה בסיס לגזירת שכר הטרחה של התובע, כאמור בהסכם.

3.בטרם אדון בכל אחת מהשאלות הנ"ל באופן מפורט, אבקש לציין, כי אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע החל במלאכת התכנון של בניין המרכול במגרש החדש על בסיס ההסכמות המעוגנות בהסכם, אשר נחתם כזכור לביצוע עבודות התכנון של המבנה במגרש הראשון.

בגדר הסכמות אלה התחייב הנתבע בסעיף 6 להסכם לשלם לתובע שכר טרחה בשיעור של 2.5% מערכו של הבניין, בצירוף מע"מ, והתחייבות זו המשיכה לעמוד על כנה גם לגבי התכנון המתייחס למגרש החדש. ומכאן, שאחת השאלות שיש לדון בהן, לפי המפורט לעיל, היא: מהו ערכו של הבניין?

דיון והכרעה:

4.עוד בראשית ההליך הגישו הצדדים חוות דעת של מומחים מטעמם בהתייחס, בין השאר, לשאלה מהו ערכו של הבניין אשר תוכנן ע"י התובע במגרש החדש, וזאת על מנת לגזור ממנו את שכר הטרחה בשיעור של 2.5% ומע"מ המגיע לתובע.

בהסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, מר אסא זוהר, אשר בדק את הבניין ואת המסמכים שהוצגו בפניו, והגיש חוות דעת בשאלות אשר הופנו אליו לגבי שווי הבניין ולגבי השכר הראוי של אדריכלים בגין תכנון הבניין נשוא התביעה. מאוחר יותר הגיש המומחה חוות דעת משלימה שמתייחסת לשאלת העלות של תכנון שטח המרתף, עלות התכנון של הגלריה ועלות התכנון של חדר השנאים.

בדיון שהתקיים בפניי העידו שני בעלי הדין, שני עדי תביעה, מר יצקר ארנון ומר דנינו שלמה, רואה החשבון של הנתבע, המומחים מטעם הצדדים והמומחה מטעם בית המשפט.

מפאת הנוחיות אתייחס לכל השאלות שבמחלוקת באופן נפרד.

האם זכאי התובע לתשלום שכר טרחה עבור התכנון שבוצע לגבי המגרש הראשון:

5.התובע טוען, כי על הנתבע לשלם לו שכר בגין התכנון שביצע עבור המגרש הראשון אשר כרוך היה בעבודה רבה ובשינוי התכניות עקב בקשת הנתבע לשנות גודל בניין המרכול המתוכנן. לדידו, הוא זכאי לשכר תכנון בשיעור של 40% מעלות הבניין, שכן התשלום על פי תנאי ההסכם התבסס על ההתקדמות בעבודה. בהתאם לאמור בסעיף 7 להסכם, התובע זכאי ל- 20% מעלות הבניין בגמר התכנון המוקדם, 10% נוספים מהעלות המוערכת בגמר התכנון הסופי, ועוד 10% מהעלות המוערכת עם הגשת התכניות לרשות המקומית. התובע מוסיף וטוען, כי עד לביטול הקצאת המגרש הראשון הוא הספיק להגיש תכניות לעיריית כרמיאל, כפי שניתן להיווכח מהמסמכים שצורפו על ידו, ולכן זכאי הוא לסכום של 15,687 דולר שהם 40% מהעלות המוערכת של הבניין (בחישוב מצטבר של 20% ועוד 10% ו-10%), וזאת לפי החישוב הבא:

40% X 2.5% X 675$ (העלות המשוערת של הבניין במגרש הראשון למ"ר, לפי האמור בהסכם) X 2324 מ"ר (שטח הבניין).