לוי נ' ענסי ארוס אוהזנר
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות אילת |
1211-11-10
7.7.2011 |
|
בפני : רות אטדגי-פריאנטה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: טלי לוי |
: ליפז ארוס אוהזנר |
| החלטה | |
החלטה
1.פתח דבר
בפניי תביעה קטנה שעניינה טענה להשחתת ציוד מקצועי לצילום בזדון ואיומים והטרדה נטענים, במסגרתה עותרת התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה סך של 30,000 ₪ בגין הנזק הרכושי הנטען ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לה ואי יכולתה לעבוד במקצועה.
2.תמצית גרסת התובעת
בעדותה בפניי תיארה התובעת כי במשך השנתיים האחרונות הנתבע מטריד אותה, מאיים עליה, ומשחית בזדון ציוד מקצועי לצילום שאמור לשמש אותה לצורכי עבודתה כצלמת. עוד טענה התובעת כי במשך השנתיים האחרונות לא עבדה בשל מעשיו הנטענים של הנתבע.
לעניין הנזק הנטען לציוד המקצועי לצילום (מצלמות ומדפסות), ציינה התובעת במהלך הדיון כי הסך הכספי הנתבע בגין רכיב זה לבדו מסתכם בסך של 4,800 ₪, ואף צירפה הערכת מחיר מתאימה (ת/1).
ראיות נוספות שצירפה התובעת לתמיכה בתביעתה הן: אישור בדבר הגשת תלונה במשטרה בגין היזק לרכוש במזיד (ת/2); והודעת משטרת ישראל שלא להעמיד לדין בגין תלונתה כנגד הנתבע בדבר איומים, בנימוק שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין (ת/3).
3.תמצית גרסת הנתבע
הנתבע לא הגיש כתב הגנה, וזאת בהיעדר אינדיקציה על המצאה כדין של כתב התביעה. עם זאת, על אף הזדמנות שניתנה לו לעשות כן במעמד הדיון, ויתר הוא על זכותו זו. לפיכך, פסק הדין יינתן על יסוד כתב התביעה, עדויות הצדדים והמסמכים שהוגשו.
לטענת הנתבע, טענות התובעת מופרכות מיסודן ומוכחשות מכל וכל. הנתבע טוען כי התובעת היא זו שמטרידה אותו, גם באמצעות שליחת הודעות למכשיר הטלפון הנייד שלו. לגופו של הנזק הנטען לציוד המקצועי (מצלמות ומדפסות) טוען הנתבע אך מטעמי זהירות כי הסך הנתבע בגין רכיב זה מופרז ואינו משקף את השווי האמיתי.
4.דיון
למעשה, מעבר לעדותו של כל אחד מהצדדים בפניי, לא הובאו כל ראיות חיצוניות של ממש על ידם כדי לתמוך כל אחד את גרסתו, והמדובר בסופו של יום בגרסה עובדתית של התובעת מול גרסה עובדתית הפוכה של הנתבע.
5.נטל השכנוע
הכלל במשפט האזרחי כי נטל השכנוע מוטל על בעל הדין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו, בבחינת "המוציא מחברו – עליו הראיה".
.
עמידה בנטל השכנוע הינה החובה העיקרית המוטלת על בעל דין ולפיה נדרש הוא להוכיח את אמיתות טענותיו לגבי כל יסודותיה העובדתיים של תביעתו, לרבות העובדות השנויות במחלוקת, כאשר אי עמידתו במשימה זו משמעה דחיית טענותיו.
מידת ההוכחה הקבועה במישור האזרחי היא "הטיית מאזן ההסתברות" לזכותו של הנושא בנטל השכנוע, ובמקרה שבו רמת הוודאות של שתי הגרסאות סותרות הינן שקולות, יפעל הספק לטובת התובע.
(ראו: ע"א 192/05 קצין התגמולים נ' הכט, פ"ד מ"ד (3), 646, 654; ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ – פורסם בנבו; יעקב קדמי "על הראיות" חלק שלישי 1306 – 1273 (1999); אליהו הרנון "דיני הראיות" חלק ראשון 201 – 200 (מהדורה חמישית, 1929).
6.במקרה דנן, משמנעה התובעת מלהגיש כל ראיה (למעט אישור על הגשת תלונה שנסגרה כאמור), ומשלא העידה כל עד מטעמה (על אף טענתה כי נכחו עדים באירוע הנטען), הרי שלא עמדה היא איפוא בנטל ההוכחה המוטל עליה במידה הדרושה.
7.אשר על כן, מורה על דחיית התובענה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|