לוי נ' ענבי טפלר

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 11.10.2010:

העובדות וטענות הצדדים:

המשיב הגיש כנגד המבקשת – עורכת דין במקצועה – תביעה כספית ע"ס 159,502 ₪, בגין נזקים שנגרמו לו אגב ייצוגו המשפטי על ידי המבקשת.

אין מחלוקת, כי כתב התביעה נמסר כדין למבקשת עוד ביום 19.8.2010. בהיעדר הגנה ניתן פסק-דין לחובתה.

ביום 6.1.2011 עתרה המבקשת בבקשה לביטול פסק הדין, דיון בבקשה התקיים ביום 29.3.2011, כאשר נקבע שעל הצדדים להגיש את כתבי הסיכומים מטעמם; סיכומי תשובה מטעם המבקשת לא הוגשו, לא במועד ולא בכלל, כאשר ניתנה החלטה בדבר דחיית הבקשה. החלטה זו בוטלה על ידי ערכאת הערעור והתיק הובא בפני למתן החלטה. בהסכמת המשיב והמבקשת ניתנת ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין על ידי, על אף העובדה שהדיון בבקשה לא התקיים בפני.

המבקשת טענה, כי כתב התביעה הועבר על ידה לטיפול חברת הביטוח, אשר מצידה לא פעלה להגשת כתב הגנה במועד. בנוסף, נטען שכתב הגנה לא הוגש מחמת נסיבות אישיות ומחלה אשר מנעה מהמבקשת לתפקד. אשר לטענות ההגנה, נטען כי המבקשת ערכה כתב תביעה מטעם המשיב, אשר הוגש על ידה לבית המשפט ונשלח אל הנתבעים, היא עשתה מספר ניסיונות ליצור קשר עם המשיב לצורך קבלת הנחיות באשר למסירת התביעה לנתבעים (לרבות הסדרת העלות הכרוכה בכך) אולם לא צלחה בכך, היא הסיקה שהמשיב זנח את התביעה ועל כן נמנעה מלהוסיף ולטפל בהליך.

דיון:

מועד הגשת הבקשה: בשים לב לפרק הזמן שחלף בין המועד בו נמסרה האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל למבקשת (2.12.2010) לבין המועד בו הוגשה הבקשה לביטול פסק-הדין, עולה שקיים איחור בהגשת הבקשה. לא הוגשה בקשה מתאימה להארכת המועד שחלף ולא מצאתי בטיעוני המבקשת התייחסות פרטנית ביחס לסוגיה כאמור. עם זאת, בנסיבות העניין, בשים לב למשך האיחור (4 ימים), בשים לעובדה שלא ניתן לקבוע שיש בפרק הזמן כאמור כדי לבסס אצל המשיב אינטרס סביר לסופיות ההליך, בשים לב לעובדה שהארכת המועד וביטול פסק הדין (כאמור להלן) כפופים לתשלום הוצאות בשיעור ריאלי, בשים לב למשמעות שמייחס ביהמ"ש לזכות הגישה לערכאות ובשים לב לקיומה של אפשרות לפיה היעדר התייחסות לאיחור נובעת מרשלנות בלבד ולא מחמת היעדר קיומו של טעם מיוחד ומכוח הזכות הנתונה לביהמ"ש ליתן סעד מתאים למניעת עיוות דין, לא מצאתי מקום לדחות את הבקשה אך מחמת האיחור כאמור.

כתב התביעה נמסר כדין למבקשת. בנסיבות כאמור, ביטול פסק-הדין נתון לשיקול דעת בית המשפט, כאשר יש לבחון את הסברה של המבקשת באשר למחדלה מלהתגונן במועד והאם הוצגה על ידיה הגנה אפשרית בפני התביעה.

הסבר המבקשת באשר למחדלה מלהתגונן במועד: הסבריה של המבקשת מלהתגונן במועד הינם הסברים דחוקים. אין די בטענה לפיה המבקשת הפנתה את הטיפול בתביעה אל חברת הביטוח. היה עליה לוודא כי כתב הגנה יוגש במועד, בין אם על ידי חברת הביטוח ובין באופן ישיר על ידה. גם טענת המבקשת, בכל הקשור למחלתה, הינה טענה דחוקה, שהרי הוכח שעל אף מצבה הבריאותי היא נטלה חלק בייצוג בעלי דין שונים בבית המשפט, במהלך פרק הזמן בו נמנעה מלשקוד על הכנת כתב הגנה מטעמה. עם זאת, לא ניתן לשלול את האפשרות לפיה מצבה הבריאותי בתקופה הרלבנטית גרם למבקשת לפעול באופן חלקי בלבד, באופן שהיא פעלה לייצוג לקוחותיה, תוך זניחת ענייניה הפרטיים. מצאתי מקום בכל זאת ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט, על אף הסבריה הדחוקים, בשים לב לעוצמת ההגנה העומדת לה בפני התביעה.

בחינת סיכויי ההגנה: לאחר בחינת טענות הצדדים, שוכנעתי כי קיימים סיכויים סבירים לפיהם לו יבוטל פסק הדין והתביעה תתברר, עשוי פסק-הדין להיות שונה מפסק הדין שניתן בהיעדר הגנה. מצאתי מקום לקבוע כך, בשים לב לעובדה שהסכום הפסוק כולל, בין היתר, פיצוי משמעותי (ע"ס 50,000) בגין נזקים לא ממוניים (רכיב של עוגמת נפש וכיוב'), אשר מסתמן כגבוה ביותר, ביחס לנסיבות העניין. כמו כן, פסק-הדין אינו מביא בחשבון את העובדה שהמשיב – אשר תבע את המבקשת בגין הנזקים שנגרמו לו אגב ייצוגו (ולמעשה היעדר ייצוגו בפועל) על ידי המבקשת – אינו מביא בחשבון את העובדה שעל המשיב מוטלת החובה להקטין את נזקיו. לא ניתן בכתב התביעה הסבר מספק ומניח את הדעת, מדוע לא פעל המשיב להקטין את נזקיו באמצעות פנייה אל עורך-דין אחר לצורך מסירת כתב התביעה שהוכן על ידי המבקשת וקידום התביעה כאמור כנגד הנתבעים בהליך זה.

לנוכח סיכויי ההגנה שהוצגו (די למבקשת שתראה שהגנתה אפשרית ושמיעת עמדתה עשויה להוביל לתוצאה אחרת מזו שניתנה (ע"א 1782/06, רע"א 8991/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ ([פורסם בנבו], 6.4.2008)), בשים לב לעובדה שמחדל המבקשת מלהתגונן במועד – אף שהוא מהווה רשלנות – הינו מחדל שניתן לפצות עליו בתשלום הוצאות בשיעורים ריאליים, ובשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות (רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ([פורסם בנבו], 27.2.2001)) וזכות המבקשת לפיה המחלוקת בינה ובין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינת עניינית ולגופם של דברים של טענות הצדדים (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431), דין הבקשה להתקבל.

טענות נוספות שהועלו על ידי הצדדים ולא זכו להתייחסות בהחלטתי הן טענות שלא מצאתי אותן רלבנטיות להכרעה בהליך שבפני.

אשר על כן אני מורה כדלקמן:

הבקשה לביטול פסק – הדין מתקבלת, בכפוף לתשלום הוצאות, כמפורט להלן.

בשים לב למחדל המבקשת מלהתגונן במועד ולטרחה שנגרמה לצד שכנגד בשל כך, תנאי לביטול פסק-הדין הוא תשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד ע"ס 6,000 ₪ לא יאוחר מיום 25.12.2011.

שיעור ההוצאות נקבע בשים לב למחדליה המצטברים של המבקשת, לנוכח חיסרון הכיס שגרמו מחדלים אלו למשיב (לרבות לנוכח הצורך לפתוח תיק הוצאה לפועל ולשאת בתשלום האגרה), העובדה שהמבקש שכר שירותיו של עורך דין לייצגו בהליכים ופרק הזמן הממושך שחלף מיום הגשת התביעה ועד למועד בו תחל התביעה להתברר, כל זאת מחמת התנהלות המבקשת. מאידך, הבאתי בחשבון את שיעור ההוצאות ששילמה זה מכבר המבקשת למשיב (סך של 4,000 ₪).

על המבקשת להמציא לתיק, בד בבד עם ביצוע התשלום, אסמכתא אודות התשלום. במידה ולא תימצא בתיק אסמכתא כאמור, אצא מנקודת הנחה לפיה ההוצאות לא שולמו, על כל הכרוך והמשתמע מכך.

כתב הגנה יוגש בתוך 30 יום לאחר מתן החלטה המורה על ביטול פסק-הדין.