לוי נ' עירית תל-אביב-יפו

החלטה

1.בפניי בקשה להעברת התביעה להליך של סדר דין רגיל, במסגרת תביעה נזיקית שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר, על סך של 40,000 ₪.

טענות הצדדים

2.לטענת המבקשת, התביעה שהוגשה אינה מתאימה להידון בסדר דין מהיר, שכן בתביעה בסדר דין זה לא מתקיימים הליכים מקדמיים המתקיימים בתביעה רגילה, מה שפוגע מהותית בזכויות המבקשת ובהגנתה, שהרי ללא השלמת הליכים אלו, לא תוכל המבקשת לצרף את המסמכים הדרושים לכתב ההגנה בתביעה לסדר דין מהיר, כמצווה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן:"התקנות"), ובכך לא תהיה לה הגנה ראויה. עוד נטען, כי במידה ותשקול המבקשת להגיש הודעה כנגד צד ג', הדבר יהיה כרוך בבקשת רשות מאת בית המשפט, וזאת ללא אפשרות להגשת בקשה כנגד צד ד', דבר הפוגע בזכויות הצדדים הנתבעים. כמו כן, באשר לטעם הפרוצדוראלי, אין אפשרות לסיים את ההליך הדיוני בישיבה מקדמית אחת, היות ותביעה נזיקית כרוכה בהגשת תחשיבי נזק ודיון בהם. לאור האמור לעיל, לטענת המבקשת, יש להעביר את התביעה לפסים של סדר דין רגיל.

3.לטענת המשיבה, המדובר בתביעה עם עובדות פשוטות, ישנם מסמכים רפואיים ותמונות שצורפו לתביעה, מהם ניתן לראות את הפגיעה שנגרמה בעקבות התאונה נשוא התביעה, וכן, מלבד תצהירה של המשיבה, יש רק עד נוסף אחד, ומכאן, בית המשפט יוכל לסיים לדון בתיק בישיבה אחת.

4.בתשובת המבקשת נטען, כי הליך בסדר דין מהיר מסיר את הטעם בהגשת תחשיבי נזק ובהצעת פשרה מאת בית המשפט, דבר המביא לסרבול ההליך ולקיום הליך הוכחות מקום בו אין תמיד צורך בהליך מעין זה. כמו כן, המשיבה בכתב תביעתה, עותרת לקבלת מסמכים רפואיים שהגישה כחוות דעת רפואית ולחילופין למינוי מומחה רפואי, מה שמצריך העברת התביעה לסדר דין רגיל.

דיון והכרעה

5.סוגיית האפשרות להעברת תביעה ממסלול של סדר דין מהיר למסלול דיון רגיל, מוסדרת בתקנה 214יב לתקנות:

214יב. (א) בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תובענה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר.

(ב)בעת מתן הוראה לפי תקנת משנה (א) יובאו בחשבון, בין השאר, ענינים אלה:

(1)מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין;

(2)מספר בעלי הדין;

(3)התועלת שבניהול תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי שהוגשו, במאוחד עם התובענה, אל מול החשש שבירורן יסבך או יאריך את הדיון שלא לצורך;

(4)היקף העדויות בעל פה והחקירות שעשויות להידרש;

(5)היקף חוות דעת מומחה שעשויות להידרש;

(6)השפעת תוצאות התובענה על הציבור;

(7)חשיבות ההכרעה המהירה בתובענה, בשל מהות התובענה ומיהות בעלי הדין.

6.בבקשה שבפניי, עולה כי העובדות הנטענות בכתב התביעה, הראיות והשאלות שבדין אינן מורכבות, שכן מתואר בפירוט הנזק, שנגרם למשיבה, עקב נפילה ממדרכה סדוקה בשטח שבשליטת המבקשת, תוך צירוף תמונות ומסמכים רפואיים. כמו כן, היקף חוות דעת מומחה שעשויות להידרש אינו רחב, שכן המשיבה צירפה לכתב תביעתה את חוות הדעת עליהן מבססת את הנזק שנגרם לה, ובנוסף, מספר בעלי הדין הוא שניים, ומכאן שהיקף החקירות העשויות להידרש הינו מצומצם, שהרי כפי העולה מתגובת המשיבה, מלבד תצהירה, ישנו עוד עד נוסף בלבד.

7.לא מצאתי לקבל את טענת המבקשת לפיה זכויותיה נפגעות נוכח אי קיום הליכים מקדמיים וצורך בבקשת רשות להגשת הודעה לצד ג', שכן במידה ויהיה הצורך בכך, ייתן בית המשפט את הרשות להגשת הודעה זו. כמו כן, לא מצאתי לקבל את טענת המבקשת לפיה נמנע מהצדדים להגיש תחשיבי נזק ומבית המשפט להציע פשרה, מה שנהוג בהליך רגיל בעניין נזיקי, וכן, כי אין אפשרות לסיים את ההליך הדיוני בישיבה אחת, שהרי בהתאם לתקנה 214יד לתקנות, במידה ויהיה הצורך בכך, רשאי בית המשפט לקבוע ימי דיונים נוספים עד גמר חקירת העדים. אף אין ממש בטענה לפיה לא ניתן יהיה להגיש תחשיבי נזק או להציע פשרה לצדדים חלף קיום הליך הוכחות. מכאן, במצב דברים זה אין מניעה להמשיך ולנהל את התביעה בסדר דין מהיר.

אמנם, כטענת המבקשת, מקובל כי תביעות נזיקיות מנוהלות בסדר דין רגיל, אולם, אין בתקנות כל מניעה לנהל תביעה נזיקית, שלא לפי חוק הפלת"ד, בסדר דין מהיר, ובכפוף לשיקולים הקבועים בתקנה 214 יב' שצוטטו לעיל. כמובן, שאין בכך לקבוע מסמרות לשופט המותב שיקבע לתיק, שהרי ככל שזה יסבור אחרת, בהתאם לחומר הראיות שיונח בפניו, אזי יהיה הוא רשאי לשקול בקשה זו מחדש.