לוי נ' עירית תל-אביב-יפו

פסק דין

1. לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו עקב גרירת רכבו של התובע על ידי הנתבעת.

2. העובדות שאינן שנויות במחלוקת הן, כדלקמן:

לחובת רכב התובע נרשמה הודעת תשלום קנס בגין ביצוע עבירת חניה בניגוד לחוק העזר תל אביב יפו.

התובע פנה לנתבעת על פי סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי בבקשה לביטול הדו"ח והחזר דמי גרירת הרכב.

הדו"ח בוטל בהחלטת התובע העירוני, וזאת "לפנים משורת הדין".

דמי הגרירה הושבו לתובע, בהחלטת ועדת גרירה.

3. התובע טען כי הדו"ח ניתן לו שלא כדין, והעמיד תביעתו על סכום של 4,900 ₪, הכולל הפסד 2 ימי עבודה, כולל יום הדיון, כמו כן, לדבריו, נגרמו לו לחצים ועגמת נפש. התובע צרף אישור מרואה החשבון על הכנסתו הממוצעת החודשית, ברוטו.

4. הנתבעת, טענה כי אין מקום לפצות את התובע, שכן הדו"ח בוטל לפנים משורת הדין, ובכך, אין קביעה פוזיטיבית לפיה הדו"ח היה מוטעה. כמו כן, החזרת דמי גרירה אף היא אינה נעשית באופן אוטומטי.

הנתבעת הפנתה לפסקי דין מהם עולה כי אף כאשר אדם מזוכה בדין, פיצויו אינו מתחייב בשל כך (ראה למשל את ע"פ 4466/98 דבש נ' מ"י פ"ד נ"ו 3 73).

וכן, כי לא בכל מקרה בו גוף ציבורי טועה, עליו לשלם פיצוי (הנתבעת ציטטה מתיק 9549/05 סמבורסקי נ' עיריית תל אביב יפו).

הנתבעת טענה, לחלופין, כי סכום התביעה לא הוכח וכי הוא מופרך, וכי התובע יכול היה לסרב לביטול הדו"ח לפנים משורת הדין, ולבקש להישפט בבית המשפט לעניינים מקומיים להוכחת גרסתו בדבר הדו"ח ותביעת הוצאותיו ונזקיו.

5. לאחר ששמעתי את הצדדים, ושקלתי את טענותיהם, הנני קובעת, כדלקמן:

בית המשפט המוסמך בקביעת תקפות הדו"ח הינו בית המשפט לעניינים מקומיים בלבד. הדו"ח בוטל "לפנים משורת הדין" ולתובע הושבו, כאמור, דמי הגרירה.

השאלה המונחת בפני הינה אך לעניין הנזקים, אם נגרמו כאלה, לתובע, עקב גרירת רכבו.

משמיעת עדותו של התובע, עולה כי נגרמו לו הוצאות בטיפול בבקשה לביטול הדו"ח ובבקשה נפרדת, להשבת דמי הגרירה, וכן הוצאות הדיון. לא ראיתי לפסוק פיצוי בשל עגמת נפש שלא הוכחה בפני, וכן הפסד מלא של ימי עבודה.

ראיתי לקבוע הוצאותיו של התובע, על דרך האומדנא, בסך 500 שקלים הכוללים זמן הטיפול בבקשות והוצאות הדיון.

אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע סך של 500 ₪, תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, ישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן לבקש רשות ערעור לבית משפט המחוזי תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ב, 20 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.