לוי נ' עיריית ירושלים

החלטה

בהחלטה מיום 18.12.12 הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם בשאלה צרה ומתוחמת והיא – גובה תשלום הארנונה הנוסף שבו חב הנתבע בגין התקופה שמיום 2.6.97 ועד יום 31.12.99. במסגרת זו הונחו הצדדים להסתמך רק על הטענות כפי שהן מופיעות בכתבי בי-דין, אשר הוגשו לתיק בית המשפט בעת שהעניין נדון בפני כב' השופט ע' חבש, וכן על המוצגים שהוגשו באותה העת. היקף הסיכומים הוגבל לארבעה עמודים בלבד. החלטה זו באה על רקע פסק דינו של בית המשפט העליון, אשר החזיר לבירור ולהכרעת בית משפט זה את שאלת גובה התשלום הנוסף בארנונה, וכן על רקע החלטתי מיום 3.1.12, שלפיה פסק הדין יינתן בתיק זה על יסוד החומר המצוי בתיק בית המשפט, שכן שלב שמיעת הראיות הסתיים בהליך זה עוד כאשר נשמע בני כב' השופט חבש. בהתאם לכך, ניתן היה להכריע בשאלת החיוב הנוסף בארנונה בהסתמך על החומר כפי שהוגש בשעתו לתיק בית המשפט. עם זאת, בשל חלוף הזמן, ולפנים משורת הדין, ניתנה לצדדים אפשרות לסכם תמצית טענותיהם בעניין החיוב הנוסף בארנונה, כאמור.

כעת מבקש ב"כ הנתבע, שאמור היה להגיש סיכומיו אחר שניתנה לו ארכה בת 30 ימים לצורך לימוד התיק, כי תינתן לו ארכה נוספת בת 30 ימים להגשת סיכומיו. הטעם לכך, כך נטען, הוא שעורכי דינו הקודמים של הנתבע טרם מסרו לידי באי כוחו החדשים את החומר הדרוש לכתיבת הסיכומים.

בקשה זו אינה במקומה. ראשית, אין כל הצדקה להגשתה ביום האחרון להגשת הסיכומים, שכן מייד במועד פנייתו (המאוחרת) של ב"כ הנתבע למשרדי באי כוחו הקודמים, התחוור לו מהתשובה שקיבל כי מתעורר קושי בהעתקה מיידית של המסמכים. הגשת הבקשה רק כעת, בחלוף שבוע ימים ממועד קבלת תשובה זו ובמועד האחרון להגשת הסיכומים, איננה מוצדקת. שנית, ולגוף הדברים, ההכרעה בעניין החיוב הנוסף בתשלום ארנונה תיעשה, כאמור, על יסוד טיעוני הצדדים בפני כב' השופט חבש ועל יסוד המוצגים שהוגשו לתיק בית המשפט באותו שלב. סיכומי הצדדים כעת נועדו לרכז את טענותיהם בגזרה הצרה שהוגדרה, וכן להקל באיתור המוצגים הרלוונטיים. לשם כך, כל שנחוץ לבאי כוחו החדשים של הנתבע מצוי בתיק בית המשפט, הפתוח לעיונם בכל עת.

העובדה כי הנתבע בחר לשחרר את באי כוחו הקודמים מייצוג ולמנות באי כוח חדשים תחתם, אינה מקנה לו זכויות שלא היו באמתחתו עובר להחלפת הייצוג. מדובר בהליך שהחל לפני כ-9 שנים ושהסיכומים בו הוגשו לפני כ-4 שנים. החזרת התיק לבית משפט זה בפסק הדין האחרון של בית המשפט העליון בעניין נעשתה לצורך קביעת גובה תשלום הארנונה הנוסף ביחס לתקופה מוגדרת ותחומה, אחר ששמיעת הראיות ביחס לעניין זה הסתיימה זה מכבר ואחר שעקרונות החישוב אושרו בפסק דינו של בית המשפט העליון. במצב דברים זה, אין כל הצדקה ליתן לנתבע ארכה נוספת להגשת סיכומיו.

בשולי הדברים יצוין, כי הצעת בית המשפט להכריע במכלול המחלוקות שבין הצדדים מכח סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 אינה עומדת עוד על הפרק, הואיל וחרף הסכמת התובעת, סירב לה הנתבע עוד ביום 21.11.12.

אשר על כן, ולפנים משורת הדין, ניתנת לנתבע ארכה להגשת סיכומיו בשאלת החיוב הנוסף בארנונה עד יום 13.3.13. לא יוגשו הסיכומים במועד זה, יינתן פסק הדין על יסוד החומר המצוי בתיק בית המשפט.

המזכירות תודיע בדחיפות ותוודא טלפונית, עוד היום, כי ההחלטה נתקבלה אצל ב"כ הנתבע.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ג, 06 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: