לוי נ' סנה

פסק דין

תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכב עקב תאונת דרכים.

לטענת התובעת, ביום 4/12/2009, כאשר היא נסעה ברכבה ברחוב בית הערבה, לפתע רכב הנתבעת יצא מהחניה בנסיעה לאחור, חסם את נתיב נסיעתה וכתוצאה מכך רכבה התנגש ברכב הנתבעת.

מנגד טוענת הנתבעת כי, במועד התאונה היא נסעה ברכבה ברחוב בית הערבה, האטה ואותתה על מנת להיכנס לחניה משמאל ובעת שהחלה את פנייתה שמאלה הגיח רכב התובעת ופגע ברכבה מאחור. לטענת הנתבעת, היא לא נסעה לאחור, אלא ביקשה לפנות שמאלה על מנת להחנות את רכבה.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק ולעדויות מטעם הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא השכילה להרים את נטל ההוכחה מעבר למאזן ההסתברויות.

מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה והיא חזרה על גירסתה.

מטעם הנתבעת העידו הנתבעת ועד נוסף מטעמה, מר אייבי לוין. אף הנתבעת חזרה על גירסתה.

לא מצאתי כל טעם או הצדקה לבכר את עדותה של התובעת על פני עדותה של הנתבעת. לפיכך, כבר בשלב זה ניתן לומר כי דין התביעה להידחות, שכן נטל ההוכחה על פי הדין מוטל על התובע המוציא מחברו.

מעבר לכך, כאמור, מטעם הנתבעת העיד עד נוסף, מר אייבי לוין, שלדבריו הוא המתין לנתבעת על מנת להיפגש איתה סמוך למקום אירוע התאונה; כשהנתבעת הגיעה עם רכבה הוא סימן לה להמשיך בנסיעה עוד 30-40 מ', על מנת לחנות בצד שמאל; היא המשיכה לנסוע לכיוון החניה וכשהסתכל אליה ראה כי רכב התובעת התנגש ברכבה כשרכבה פונה שמאלה לכיוון החניה.

זאת ועוד, יש להניח כי אילו הנתבעת ביקשה לצאת מהחניה, הרי שהיה עליה לעבור נתיב שלם עד שתגיע לנתיב נסיעתה של התובעת בצד ימין. במצב זה, היה על התובעת להבחין ברכב הנתבעת יוצא מהחניה ונוסע עד לנתיב הימני, ואולם, במהלך עדותה, העידה התובעת כי היא לא ראתה את הנתבעת יוצאת מהחניה, אלא שהיא נתקלה ברכב הנתבעת בפתאומיות בנתיב נסיעתה (ראו' עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 21-22 וכן עמ' 3, ש' 1-6).

לנוכח כל האמור, התביעה נדחית.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות בסך 150 ₪.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, ב' טבת תשע"א, 09 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: