לוי נ' נחשון

פסק דין

בפני תביעה כספית על סך 3,879 ש"ח (לא כולל הוצאות ושכ"ט), שהוגשה לביצוע בהוצאה לפועל על ידי עוה"ד מנחם לוי ("התובע") כנגד הגב' רונית נחשון ("הנתבעת"), לתשלום יתרת חוב נטען של שכר-טרחה והוצאות על פי הסכם שכ"ט, וחיובי שכ"ט נוספים בגין פעולות שחרגו מהמוסכם על פי הסכם שכה"ט. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התביעה.

טענות הנתבעת, בקליפת אגוז, הן, כי שילמה לפחות 800 ש"ח יותר מכפי שמודה התובע (צורפו קבלות – ובעניין זה הודה התובע, בדיון, כי אכן שגה), כי אין אסמכתאות להוצאות שנדרשו, וכי לא הוסכם על כל פעולה מעבר להיקף המכוסה בהסכם שכר-הטרחה, למעט פעולות שלא היה אמור לבוא שום חיוב בגינן, בהיותן מיועדות להביא לעסקה שהיא עצמה תביא לתשלום שכ"ט, אם תתבצע. עוד טענה, שחלק מהפעולות שהיה על התובע לבצע בוצעו על ידה.

עניין נוסף שעלה בדיון הוא, שעל פני הדברים, לאור הפעולות הנוספות שבגינן נתבע שכ"ט, לא היתה התביעה אמורה מלכתחילה להיות מוגשת לביצוע בהוצאה לפועל.

הדיון בפני התנהל באופן לא פורמאלי, והצדדים העלו טענותיהם באופן חופשי. בתום הדיון החופשי בחרו הצדדים, בנסיבות העניין, לבקש מביהמ"ש ליתן פסק דין, ללא נימוקים, על פי הקבוע בסעיף 79א'(א) לחוק בתי המשפט בהסתמך על הטיעונים וכתבי הטענות.

כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)), ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,620 ש"ח, לסילוק מלא ומוחלט של הטענות ההדדיות שעלו בתיק זה.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום מקבלת פסק-הדין, אחרת יישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. בתוך תקופת 30 הימים לא יהיה פסק הדין ניתן לביצוע בהוצאה לפועל (ובחלוף המועד, אם לא ישולם, יבוצע באותו תיק שנפתח לביצוע התביעה, תוך התאמת סכום החוב בתיק).

ניתן היום, י"ז שבט תש"ע, 01 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: