לוי נ' נוגרקר ואח'

פסק דין

עסקינן בתאונה בין שני רכבים – רכבו של התובע ורכבו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") – תאונה אשר אירעה בתוך מעגל תנועה של כיכר כאשר התובע הגיע מרחוב התאנה ואילו הנתבע נכנס לכיכר מרחוב תרמ"ג.

שני המעורבים בתאונה מודים בעובדה שאכן התאונה אירעה בתוך הכיכר, אך לגבי האחריות מנסה כל אחד מהצדדים להטיל את האחריות על זולתו, שכן כל אחד מהם סבור שהוא נהג כשורה בהיכנסו לכיכר ואילו המעורב השני לא נהג כשורה ואף השמיעו טענה שהתובע כאילו נכנס במהירות לכיכר.

למעט ההודאה בכניסה לכיכר ובקרות התאונה בתוך הכיכר, נפרדות דרכי המעורבים בתאונה וזה טוען בכה וזה טוען בכה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי במסמכים שצורפו לכתב התביעה (כולל תרשימים) ולאחר שעיינתי בחוות הדעת של השמאי מטעם התובע ובתמונות הנזק לרכבו, אין לי ספק כי במקרה זה האחריות לקרות התאונה רובצת על הנתבע, אם כי לאור מיקום קרות התאונה, יש לייחס גם לתובע רשלנות תורמת.

הרשלנות התורמת של התובע היא רשלנות לא גבוהה, משום שהתאונה כבר אירעה כאשר התובע היה כבר בכיכר.

לאור עדויות הצדדים, הרי שאני לא מאמין לנתבע שהתובע נסע במהירות בהיכנסו לכיכר או בתוך הכיכר, משום שכפי תשריט הכיכר, לא ניתן להיכנס במהירות או לנסוע בתוך הכיכר במהירות, אולם אני קובע כי הנתבע נכנס לכיכר כאשר רכב התובע כבר היה בכיכר ובנוסף לכך מעיד הנתבע שהוא גם ראה את רכב התובע הנכנס לכיכר.

לפיכך, היה על הנתבע לנהוג בזהירות ולהיכנס בזהירות לכיכר ולהתחשב בזכות הקדימה שהיתה לתובע בעת שהוא כבר היה בתוך הכיכר ומשלא הספיק לעצור את רכבו ברגע כניסתו של הנתבע לכיכר, פגע התובע ברכב הנתבע.

לכן, בנסיבות אלה כאשר הנתבע נכנס לכיכר בעודו מבחין ברכב התובע, הרי שכניסתו לכיכר היא זו אשר גרמה לתאונה ועל הנתבעים לפצות את התובע.

יחד עם זאת, כפי שקבעתי לעיל, אני קובע כי גם לתובע רשלנות תורמת והיא באה לידי ביטוי בכך שבהיותו בכיכר, היה חייב להבחין בכניסתו של הנתבע אל תוך הכיכר, אך כפי שעולה מדבריו, הוא הבחין בו ברגע האחרון ומכל מקום אם היה התובע מתאים את מהירות נסיעתו בתוך הכיכר לתנאים שנוצרו בעת כניסתו של הנתבע לכיכר, אין ספק שהתובע יכול היה למנוע את הפגיעה ברכב הנתבע.

לפיכך לאור האמור לעיל, מאחר וקבעתי כי אחריותו של הנתבע גבוהה יותר לאור מקום כניסתו לכיכר כפי שעולה מהתרשים, אני קובע את אחריותו של הנתבע בשיעור של 80% ואילו את אחריותו של התובע בשיעור של 20%.

באשר לסכום הנזק שעל הנתבעים לשלם לתובע, הרי כל שהוכיח התובע הוא נזק ממשי לרכב בסכום של 3,892 ₪ ושכר טרחת שמאי בסך 583 ₪ ובסך הכל 4,475 ₪.

יתרת סכום התביעה שננקבה על ידי התובע בכתב התביעה לא הוכחה.

על כן, אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד, ו/או כל אחד מהם בנפרד, לשלם לתובע את הסך של 3,580 ₪ (80% מערך הנזק המוכח) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים באופן סולידרי לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 350 ₪ (בהתחשב הרשלנות התורמת) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום כ"ה אייר תש"ע, 09/05/2010 במעמד הנוכחים.

גדעון ברק, שופט

הוקלד על ידי: אירית שיר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: