לוי נ' מנוסביץ' ואח'

החלטה

בפני בקשה להורות על הפקדת ערבות ועירבון על ידי המשיבים 1 ו- 2 (להלן: "האפוטרופסים"), בקשר עם צווים זמניים שניתנו לבקשתם ביום 16.11.11 וביום 1.12.11 ע"י כב' השופט י. שינמן, כנגד המבקש וכן בקשה להורות על צירוף תצהירים מטעם האפוטרופסים, בקשר עם טענותיהם העובדתיות המפורטות בהמרצת הפתיחה ובבקשה למתן סעדים זמניים שהוגשו מטעמם, בתיק זה.

בבקשה נטען, כי האפוטרופסים עשו ועושים כל שביכולתם להטיל דופי בפעולותיו של המבקש ולהציג בפני בית המשפט מצג שווא לפיו פועל המבקש שלא כדין, וזאת כדי למנוע ממנו לבצע את תפקידו כנאמן עפ"י הסכם הנאמנות, שהחסוי, שבשמו פועלים האפוטרופסים, הינו רק צד אחד לו. לטענת המבקש, האפוטרופסים הגישו את הבקשה למתן סעדים זמניים, כדי למנוע ממנו לפעול על פי תפקידו כנאמן ולמנוע השבתן של מניות החברה הבלגית "Gouleh" (להלן: "החברה") שהופקדו בקופת בית המשפט במסגרת הליך אחר בין הצדדים, לידיו.

לטענת המבקש, בפועלם כאמור, גורמים האפוטרופסים לנזקים כלכליים כבדים, לחסוי, למבקש וליתר הצדדים המעורבים, והכל במטרה לעכב את פעולותיו של המבקש.

עוד נטען בבקשה, כי אין די בצירוף תצהירו של רו"ח הירש בתמיכה להמרצת הפתיחה שהינו נושה של החסוי, שכן עסקינן בהליך אזרחי רגיל בו האפוטרופסים אינם פטורים מהגשת תצהיר. כמו כן ללא צרוף תצהיריהם של האפוטרופסים, לא יוכל המבקש לסכל את הטענות העובדתיות המועלות כנגדו על ידם, באמצעות חקירת האפוטרופסים על תצהירם.

האפוטרופסים טוענים בתגובתם, כי הם פועלים בשמו של החסוי בלבד שלבקשתו ניתנו הסעדים הזמניים, ואין הם נדרשים לערוב לנזקיו של המבקש עצמו, נזקים שנטענו על ידו בעלמא, במסגרת בקשה שהוגשה לאחר כחודשיים ימים ממועד מתן הצווים הזמניים.

לשיטתם, עיתוי הגשת הבקשה מעיד כי ביסודה ניצבים מניעים זרים שעניינם הערמת קשיים כדי למנוע את בירור המחלוקת שבין הצדדים, ואין בה כדי להטיב עם החסוי.

האפוטרופסים טוענים עוד כי אין עסקינן בתביעה אזרחית רגילה, אלא בתביעה של חסוי באמצעות בעלי תפקיד אשר מונו ע"י בית המשפט, שאין להם כל קיום עצמאי או עניין אישי בהליך, ולפיכך, אין לחייבם להפקיד ערובה כנ"ל, מעבר לכתבי ההתחייבות העצמית שהופקדו על ידם.

לחילופין, טוענים האפוטרופסים כי גם אם חל בענייננו הדין האזרחי הרגיל, הרי שהמקרה דנן נופל לגדר המקרים בהם רשאי בית המשפט להפעיל את שיקול דעת ולפטור אותם מהפקדת ערבות, כאמור בסעיף 364(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

דיון והכרעה

9.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה על נספחיהם, החלטתי כי דין שתי הבקשות להדחות וזאת מן הטעמים הבאים:-

א.בכל הנוגע לחובה לצרף תצהיר לבקשות בכתב שהוגשו ע"י בעלי תפקידים, נקבע בפסיקה כי אין חובה לדרוש מבעלי תפקידים לתמוך בקשותיהם בתצהיר לאור הנסיבות בהן הם פועלים, המחייבות התייחסות שונה לבקשות המוגשות על ידם.

כך למשל נקבע בעניינו של מפרק:

"המפרק הוא אדם שלא היה קשור לחברה ועד למינויו לתפקיד לא הכיר את החברה או את הגורמים שפעלו בה. לפיכך הוא עשוי להימצא במצב של נחיתות אינפורמטיבית. במקרים לא מעטים אין המפרק זוכה לשיתוף פעולה מצד האורגנים לשעבר של החברה או בעלי מניותיה. זאת, במיוחד כאשר מתעוררים חשדות לניהול לא תקין של החברה או להפרת חובות שונות על ידי גורמים אלו. בנסיבות אלו, דומה כי אין מקום לדרוש מהמפרק לתמוך את הבקשות שהוא מגיש בתצהיר... מן האמור עולה, כי בנוגע לבקשות מסוימות המוגשות על ידי המפרק (וכנראה במרבית המקרים) אין מקום לחייב אותו לתמוך את טענותיו בתצהיר... על כן, אין להחיל על בקשות המוגשות על ידי המפרק את הכלל הקבוע בתקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, שלפיו כל בקשה בכתב צריכה להיתמך בתצהיר לשם אימות העובדות העומדות ביסודה. בכך אין לומר, כי לא יהיו מקרים שבהם יהא זה מוצדק, מטעמים שונים, לחייב את המפרק לתמוך בקשה למתן הוראות בתצהיר (השוו, עניין לוין, עמ' 937). במקרה בו סבור בעל דין, כי ראוי שבקשה שהגיש המפרק תיתמך בתצהיר, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יורה למפרק לעשות כן" [רע"א 3032/08 אפרים רייך נ' עו"ד אבנר כהן, בתפקידו כמפרק זמני, פסקאות 10-11 (פורסם בנבו, ניתן ביום 2.9.09) (להלן: "עניין רייך")].

עוד נקבע בעניין רייך:

"... את החֶסֶר שבאי הגשת תצהיר מוטל על המפרק למלא בראיות אחרות, כגון מסמכים התומכים בטענותיו וכדומה. מובן, כי אם הוגש תצהיר על ידי המפרק, מטעמו או מטעם גורם אחר, עשוי הדבר לסייע לו".

ב.הדברים יפים גם לענייננו. אין זה סביר לחייב את האפוטרופסים, שמונו זה עתה לפעול בשמו של החסוי, לתמוך טענותיהם בתצהיר, מקום בו מרבית המידע אינו נמצא בידיהם וטענותיהם מכוונות כנגד העדר שיתוף הפעולה מצד הנפשות הפועלות בחברה, קל וחומר כאשר אותו מידע נמצא רובו ככולו אצל המבקש דווקא, נגדו מבוקש הסעד בתובענה.

נוסף על כך, יש ליתן משקל לעובדה כי האפוטרופסים לא נמנעו מלצרף תצהיר כלל, שכן צירפו הם להמרצת הפתיחה תצהיר מטעם רו"ח, הבקיא בענייניה של החברה. מעיון בתצהיר עולה, כי טענותיהם העובדתיות המהותיות אכן נתמכת בתצהיר ובמסמכים אחרים שצורפו.

ג.גם הבקשה להפקדת ערבויות דינה להדחות. אין להתעלם אף מכך שהמבקש פנה בבקשותיו הנ"ל, לאחר כחודשיים ממועד מתן הצווים הזמניים, דבר הפוגם בטענותיו כי נגרמו לחסוי וליתר הצדדים, נזקים כבדים כתוצאה ממתן הצווים הזמניים. דומה כי לו היו נגרמים נזקים כבדים כאמור, היה המבקש פונה מיד לאחר מתן הצווים הזמניים ולא בשלב כה מאוחר ויש להניח כי היה מפרט את טענותיו לנזקים ולא מסתפק בטענות בעלמא.

ד.זאת ועוד מאחר והאפוטרופסים נתונים לפיקוח בית המשפט ופעולות הנעשות על ידם טעונות אישור בית המשפט, ניתן להסתפק, בנסיבות העניין, בהתחייבות העצמית שנחתמה על ידם, ויש להניח שמאחורי התחייבות זו עומדת יכולת ואיתנות כלכלית.