לוי נ' מדינת ישראל

פסק דין

המערער הורשע על-פי הודאתו לאחר שחזר בו מכפירה קודמת בכך שביום 06.02.12 נהג רכב בחוצות ת"א כאשר הוא פסול מלנהוג.

הפסילה היא פסילה של משרד הרישוי, אשר נדחתה לבקשתו חדשות לבקרים, וכשהגיע המועד לרצותה לא שמר עליה ונכשל בביצוע העבירה.

בית משפט קמא, לאחר שמיעת טיעונים לעונש, לרבות עיון בגיליון הרשעותיו של המערער, המחזיק רישיון נהיגה משנת 2003 ולחובתו 29 הרשעות בהרבה עבירות חמורות ובטיחותיות, אך ללא הרשעה בעבירה דומה, ותוך שהוא נותן משקל לנסיבות העבירה וחומרתה, אך מנגד, גם נסיבותיו האישיות של המערער, המחזיקות בהן גם מצב כלכלי קשה עם חובות וגם צורך לפרנס ולגדל ילד חולה במחלה לא קלה, גזר לו למערער עונשים שונים, בהם שמונַה חודשי פסילה בפועל מלנהוג.

בית משפט קמא, אמנם מבלי שנתן משקל והתייחס לתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, הביא את כלל הנסיבות בחשבון והקל בעונשו של המערער בכך שלא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, עונש שעתרה לו התביעה ואשר הפסיקה, לרבות של בית המשפט העליון, מורה עליה.

הערעור הוא על חומרת העונש, כאמור. ערכאת הערעור איננה באה במקומה של הערכאה הדיונית, אלא מתערבת בענישה שזו פוסקת, אלא כאשר הערכאה הדיונית סוטה סטייה ניכרת ממידת העונש ההולם, כנאמר למשל בע"פ 3074/07 מדינת ישראל נ' מוחמד אבו-טקפה תק-על 2008 (1), 5344:

"כידוע, לא תתערב ערכאת הערעור בנקל בעונש שגוזרת הערכאה הדיונית. התערבות הערכאה הדיונית מצומצמת בנסיבות שבהן הערכאה הדיונית נכשלה בטעות או שהעונש שנגזר על ידה חורג במידה קיצונית מן העונשים המוטלים, בדרך כלל, בנסיבות דומות...".

ב"כ המערער והמערער עצמו פונים אל רגש הרחמים של בית משפט זה. צר לי על המערער, אך בנסיבות המקרה ועברו התעבורתי, גם בנסיבותיו האישיותיו הלא-קלות, אין להתערב בענישה שהטיל בית משפט קמא ולכן הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום כ"ג טבת תשע"ד, 26/12/2013 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

החלטה

לפנים משורת הדין, אדחה תחילת ריצוי עונש הפסילה בפועל ליום 23.04.14, במקום 15.03.14.

ניתנה והודעה היום כ"ג טבת תשע"ד, 26/12/2013 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: