לוי נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית ובקשה לביטול איסור שימוש ברכב מ"ר 2497073 (להלן: "הרכב"), אשר הוטלו ע"י קצין משטרה בתאריך 29/6/12, למשך 30 ימים. רישיון הנהיגה הופקד בידי הקצין ביום 29/6/12 אולם לא הוצג אישור בדבר אחסנת הרכב במגרש.

עפ"י כתב האישום, בתאריך 29/6/12 נהג המבקש ברכב בהיותו שיכור, כאשר שכרותו נלמדת מסירובו ליתן דגימת אויר נשוף.

ב"כ המבקש טען כנגד קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישום וכי עוצמת הראיות בשילוב עם עברו התעבורתי מעידים כי המבקש אינו מסכן בנהיגתו את הציבור. ב"כ המבקש הוסיף כי הרכב שייך לחברה בה עובד המבקש כסוכן מכירות.

ב"כ המשיבה הפנתה לקיומן של ראיות לכאורה וטענה כי חומרת העבירה דנן ועברו התעבורתי של המבקש משקפים מסוכנות. עוד טענה כי לא הוכחו תנאי סעיף 57ב לפקודת התעבורה.

מעיון בתיק החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום, אולם יש ליתן את הדעת לעוצמתן:

לפי דו"ח המאפיינים, סירב המבקש לבצע את מבחני הביצוע, אולם כבר בתשאול ראשוני מסר המבקש כי שתה בירה, מפיו נדף ריח אלכוהול חזק מאד, הופעתו היתה מרושלת והתנהגותו נראתה לשוטרים חריגה משום שלא היה מוכן להקשיב. בנוסף, השוטרים ציינו כי התנדנד בעמידה ובהליכה.

בנוסף, ציינו השוטרים בדו"ח "נסיבות המקרה" ובדו"ח הפעולה, כי המבקש עוכב בשל נהיגתו ברכב שמצבו עורר חשד. שני הגלגלים האחוריים של הרכב היו עם תקרים ונסעו "על הג'נטים". במושב האחורי ברכב, ישבו ארבעה ילדים ולצד הנהג מבוגר נוסף.

אין חולק כי המבקש הסכים לבצע בדיקת נשיפה באמצעות "ינשוף", אולם לפי דוחות השוטרים סירב המבקש לבדיקה והסכמתו באה רק לאחר שעה ועשרים דקות מעת עצירתו ולאחר ששתה מים ורק מסיבות אלה לא ניתן היה עוד לערוך לו את הבדיקה.

יאמר כבר עתה, כי לאור דוחות השוטרים חלפו לכל היותר 25 דקות מעת מתן ההסבר אודות השלכות הסירוב ועד שהמבקש הסכים לבדיקת "ינשוף", אולם יסודות עבירת הסירוב להיבדק מתקיימים גם נוכח סירוב המבקש לבדיקה לאורך פרק זמן זה. עוד יאמר מעתה כי קיימת סתירה מהותית בחומר החקירה ביחס לשתיית מים במהלך אותן 25 הדקות הנ"ל.

לפי דו"ח העיכוב, בשעה 16:35, כ-40 דקות לאחר עיכובו, הביאו השוטרים את המבקש לתחנה (לא נרשם לאיזו תחנה, הגם שהמבקש נלקח תחילה לתחנת עפולה ואח"כ לתחנת בית שאן).

לפי סעיף 9 ל"דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות", בשעה 16:50 הופנה המבקש לצורך נטילת דגימת נשיפה באמצעות "ינשוף", זאת לאחר שהוסברה לו משמעות הסירוב לבדיקה והוא סירב לבצעה, כעולה מסעיף 8 לדו"ח.

השעה בה הוסברה למבקש משמעות הסירוב, לא נרשמה בדו"חות ומן השעה המפורטת בסעיף 9 לדו"ח הפעולה הנ"ל יש להניח לטובת המבקש כי ההסבר ניתן סמוך לשעה 16:50.

בשעה 16:55 נחקר המבקש תחת אזהרה ביחס לעבירה של סירוב לבדיקת שכרות והמבקש שב וסירב לבדיקה, למרות שבמסגרת האזהרה הוסברו לו שוב מהות העבירה ומשמעות הסירוב. ב"תחקור חשוד" הביע המבקש מורת רוח מהתייחסות השוטרים והסביר סירובו: "הסברתי לחוקרי המשטרה שעצרו אותי...לא הזדהו כשוטרים. כעבור 10-5 דקות הזדהו. אני טענתי ששתיתי בירה אחת, נשפתי במה שביקשו ממני וכעבור דקה לקחו אותי למשטרת עפולה. עקב כך, בגלל זה, בגלל כל התהליך שעברתי, בגלל זה אני לא נותן שאיפה לינשוף".

לפי דוח הפעולה שערך השוטר קאופמן, מרגע עצירת הרכב (ב-15:55) ועד שהמבקש הסכים לבדיקה חלפו שעה ועשרים דקות (משמע, המבקש הסכים לבדיקה בשעה 17:15), אך מרגע מתן ההסבר אודות משמעות הסירוב, בשעה 16:50 לערך, ועד למתן ההסכמה, חלפו 25 דקות וזה פרק הזמן הרלבנטי לאישום דנן.

כך או כך, 25 דקות מעת הדרישה להיבדק וההסבר אודות השלכות הסירוב, הנן פרק זמן ממושך המצביע על סירוב להיבדק. במהלך 25 הדקות הללו, הוסברו למבקש פעמיים השלכות סירובו להיבדק ב"ינשוף", הן בשעה 16:50 לערך, כעולה מסעיף 8 לדו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות והן בשעה 16:55 כעולה מנוסח האזהרה בטופס "תחקור חשוד". בשתי ההזדמנויות הללו, למרות הסברי השוטרים, התמיד המבקש בסירובו לבצע בדיקת נשיפה, כשהסבריו לכך אינם ממן העניין.

השוטר קאופמן בדו"ח הפעולה שערך והשוטר נארט בדו"ח "נסיבות המקרה" שערך, טענו כי הסכמת המבקש ניתנה לאחר ששתה מים. לא נרשם בדוחות באיזו שעה שתה המבקש.

בסתירה לאמור, רשם רס"ר נארט בסעיף 9 ל"דו"ח הפעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות", כי "מרגע עצירת הרכב ובמשך כל הזמן שהנהג היה במשמורתי, הנהג לא אכל, לא שתה, לא עישן, לא הקיא".

באותו סעיף ניתנה לשוטר אפשרות לרשום את הנסיבות בהן לא התקיים תנאי מתנאים אלו, אך השוטר נארט לא הסתייג מן ההצהרה כי המבקש לא שתה דבר כל זמן שהיה במשמורתו.

למען הסר ספק אבהיר כי לפי דוח העיכוב, המבקש היה במשמורת השוטר נארט מעת עיכובו בשעה 15:55 עד לשעה 18:05, עת שוחרר בסיום טיפול.