לוי נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח מס' 38501041222, שעניינו עבירת מהירות שבוצעה ביום 15/2/2010.

לפי הנטען בבקשה, נהגת הרכב במועד ביצוע העבירה נושא הדו"ח הייתה גב' ויואט לוי. לבקשה צורף תצהיר של גב' ויואט לוי המאשר עובדה זו. לדברי המבקש, פנה למשטרת ישראל בבקשה להסב את הדו"ח על שמה של גב' ויואט לוי, אולם בקשתו נדחתה עקב איחור בהגשתה.

המשיבה מתנגדת לבקשה, נוכח העובדה כי המבקש לא נותן כל הסבר לשיהוי שחל בהגשת הבקשה; כי הדו"ח שולם ע"י המבקש עוד ביום 8/12/2010 ולפיכך מהווה פסק דין חלוט; וכי התצהיר שצורף לבקשה הינו כללי ואינו מפרט כיצד גב' ויואט לוי זוכרת כי היא נהגה ברכב במועד ביצוע העבירה.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובת המשיבה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, לא מצאתי בנימוקי הבקשה כל הסבר לשיהוי שחל בהגשתה. המדובר בעבירה שבוצעה ביום 15/2/2010, כאשר המבקש אינו טוען כי לא ידע או לא יכול היה לדעת אודות הדו"ח, ואינו מסביר מדוע לא הגיש בקשה להישפט בגין הדו"ח במסגרת המועדים הקבועים בחוק.

זאת ועוד, סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כי תשלום הדו"ח מהווה הודאה בביצוע העבירה, הרשעה ונשיאה בעונש. כפי העולה מתגובת המשיבה, הדו"ח נושא הבקשה שולם ע"י המבקש ביום 8/12/2010, ובנסיבות אלה ההליך הנכון לביטול הדו"ח אינו הגשת בקשה להארכת המועד להישפט בגין הדו"ח, אלא פנייה לתובע בבקשה לבטלו או להסבו של שמו של אדם אחר (לעניין זה ראו ע"פ (מחוזי ב"ש) 6560/09 רוני גז נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים)).

לבסוף, צודקת המשיבה בטענתה כי התצהיר שצורף לבקשה הינו לאקוני וכללי ביותר, ואין בו כל הסבר כיצד המצהירה זוכרת כי דווקא היא הייתה זו שנהגה ברכב במועד ביצוע העבירה, לפני כשנתיים. לפיכך, לא שוכנעתי כי למבקש ייגרם עיוות דין, באם בקשתו תידחה.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות תשגר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ב, 06 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: