לוי נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה בת"א יפו (כב' השופט ע. נהרי) אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערער בכתב אישום חמור. על פיו ביום 26.10.07 ברח' אינשטיין בת"א נהג במהירות מופזת תוך עקיפה מסוכנת בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה, לא ציית להוראות שוטר לעצור את רכבו וזאת בניגוד לתקנה 23(א)(2) לת"ת.

לאחר שהרשיע את הנאשם גזר ביהמ"ש קמא למערער עונש לא קל, כאשר עיקר הערעור הוא על כך שעונש הפסילה בפועל שהוטל עליו היה למשך 24 חודשים.

סיפור המעשה על פי הראיות שהוצגו בפני בימ"ש קמא נלמד מפיהם של שני שוטרים, אשר העידו לתביעה, מנגד, הנאשם העיד לעצמו כעד יחיד.

שוטרים הבחינו ברכב הנוהג באופן פרוע בכביש, הורו לו לעצור, הרכב נמלט. מאוחר יותר נמצא נטוש כאשר זוהה על סמך מספרו שלא עלה במחלוקת ועל סמך העובדה שכשנמצא הרכב, עדיין מנועו היה חם.

רכב זה רשום על שם חברה אשר הנאשם הודה בפני בית המשפט ובאמרתו בחקירה ת/1, שהוא המנהל הפעיל בחברה.

על סמך זהות הרכב נקבעה אחריותו של הנאשם על-ידי בימ"ש קמא, על דרך שתי חלופות, על סמך הראיות שבאו בפניו ועל סמך החזקה שבסעיף 27 ב' לפקודת התעבורה. בית משפט קמא הגיע לממצאיו גם על סמך אי-אמונו בגרסת הנאשם, כך אמר במפורש בפסק דינו בעמ' 4 מול שורה 19 "צר לי, אך על פי התרשמותי הישירה מעדותו של הנאשם בפניי...אין בידי ליתן אמון בגרסה זו" בית משפט קמא נתן משקל לעובדה שהמערער לא יכול היה לבסס טענת אליבי שהעלה כאילו שהה עובר לביצוע המעשה בבית גברת בעיר חיפה. בית משפט קמא נתן משקל לעובדה שהמערער לא עשה די, אפשר לומר כמעט לא עשה דבר כדי להוכיח שאחר בשם ציון נהג ברכב, לא בבית המשפט ולא בחקירתו במשטרה, כאשר לא מסר פרטים מספיקים.

יש לזכור, שמדובר במי שאביו והוא הינם בעלים של חברה, שבדרך קלה ביותר יכלו להמציא למשטרה פרטים מלאים של עובד שעבד בחברתם ואין צורך להוסיף דברים נוספים בהקשר זה.

קביעותיו של בית משפט קמא כי המערער הוא שנהג ברכב, מבוססות על שני מסלולים אפוא: הן המסלול הישיר והן המסלול הנובע מחזקת הבעלות. את אותן קביעות עובדתיות קבע בית משפט, בין היתר, על סמך ממצאי מהימנות, ובאלה, כידוע, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב.

הערעור על הכרעת הדין נדחה, כך גם הערעור לעניין גזר הדין.

העבירות שאותן עבר המערער הינן עבירות חמורות. הן עפ"י הגדרתן והן עפ"י הנסיבות של המקרה. מדובר במי שנהג באופן פרוע בחוצותיה של עיר, ברח משוטר.

אין מדובר בנהג שעברו נקי, אלא במי שנוהג משנת 998, ומאז צבר לחובתו 55 הרשעות תעבורתיות. במסגרת העונש שהוטל על המערער, הופעלו גם פסילות , אם כי באופן חופף, שתיים במספר, ובנסיבות אלה, בוודאי שאין בית משפט של ערעור יכול לומר שמדובר בגזר דין שסוטה באופן בלתי מידתי מהעונש הראוי.

הערעור נדחה.

המערער יפקיד את רישיונו עד יום ראשון בשבוע, 04.12.11.

ניתנה והודעה היום ה' כסלו תשע"ב, 01/12/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: