לוי נ' מאגר ישראלי לביטוחי רכב )פול(

פסק דין

תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975.

המחלוקת על הנזק בלבד.

רקע

1. התובע יליד 1.1.39, נפגע בתאונת דרכים, עת רכב על אופנועו, הכל ביום 29.2.08 ["התאונה"]. המל"ל הכיר בתאונה כתאונה בעבודה. כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע שברים בקרסול ימין וחבלות ביד וכתף ימין.

2. התובע פונה לחדר מיון בבי"ח וולפסון, טופל שמרנית על ידי קיבוע ושוחרר לביתו. בהמשך נעקב על ידי אורטופד וטופל בקהילה.

הנכות הרפואית

3. מומחה בית המשפט פרופ' בלנקשטיין, העמיד את נכות הרפואית הצמיתה על 10%, לפי סעיף 35 [1] [ב] לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז – 1956. המומחה לא הבחין בין פגיעת כתף לבין פגיעת קרסול. עיון בחוות הדעת ובתשובות לשאלות הבהרה מעלה שהפגיעה העיקרית בכף הרגל : שברים ללא תזוזה בקרסול ובבוהן, שבבים מאותם שברים ושינויים ניווניים. בכתף ימין מצא הגבלת תנועה קלה בלבד. המומחה לא התייחס לתקופת אי כושר של התובע בעקבות התאונה. התובע לא פנה אליו בשאלת הבהרה ספציפית בעניין זה.

4. המומחה מצא שתלונות התובע על קשיי עמידה, הליכה ממושכות, עלייה וירידה במדרגות וקושי במאמצים – סבירות. כמו כן קיבל המלצת הרופאים המטפלים על רכישת נעליים מיוחדות ומתאימות אחת לשנה. כמו כן קבע שמחמת גילו ומגבלות התאונה – יתקשה התובע לשוב לעבודתו. ייאמר כבר עתה – הבסיס העובדתי לתלונות התובע כמו גם הערכת התפקודיות הספציפית שלו כתוצאה מהתאונה, הינה בשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר קביעת המומחה מטעמו, גם אם הינה ממוקדת, אינה אלא אחת מהראיות במשפט ויש לבחון אותה בהקשר הכולל.

5. המל"ל הכיר בתקופת אי כושר של 3 חודשים ושילם לתובע דמי פגיעה. וועדה רפואית ליד המל"ל העמידה את נכותו של התובע על 5%. לכן לא קיבל מענק נכות צמיתה.

הראיות והמחלוקות

6. מטעם התובע העידו הוא ובתו גב' טלי אליעז.

7. הנתבעת הגישה תיק מוצגים.

8. מחלוקות שגורות לגבי הנזק ובמרכזן אמינות התובע, נכותו הרפואית והתפקודית ומידת היזקקותו לעזרת הזולת.

דיון

אמינות התובע

9. התובע העיד, לעניין הפגיעה בתפקודו – כעד יחיד. בית המשפט יבסס ממצאים על עדות יחידה של בעל דין ללא סיוע, ובלבד שהוא נותן בה אמון מלא ומושלם. כך גם לגבי עדות של בן משפחה המעוניין בתוצאות המשפט.

10. עדות התובע אינה כזו המאפשרת ביסוס ממצאים עליה ועליה בלבד. כפי שיפורט בהמשך התובע הסתיר מבית המשפט נתונים רלוונטיים שהיו בידיעתו וניסה להאדיר את נזקיו. הדברים באו לידי ביטוי גם בעדותו וגם במסמכים שהוגשו.

הפסדי השתכרות לעבר

11. התובע עבד, עובר לתאונה, כאיש ניקיון בסניף "זארה". שכרו המצטבר לסוף 2007 ולאחר הצמדה עומד על 2,200 ₪. לפיכך הפסדיו בתקופת אי כושר לפי קביעת המל"ל – 6,600 ₪.