לוי נ' להב

פסק דין

1.התביעה שבפניי, הינה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה של התובעת כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 18/5/12 .

2.התובעת טוענת כי בעת שנכנסה לכביש צדדי מכביש ראשי בעיר בית שאן, פנתה ימינה ונכנסה לדרך שמובילה לתחנת דלק, יצא הנתבע ממתחם תחנת הדלק, ופגע ברכבה בצדו השמאלי.

3.הנתבע מאשר כי הייתה פגיעה בין הרכבים, אך לטענתו גם הוא פנה מהכביש הראשי לצדדי, לדרך המובילה לתחנת הדלק, ועל מנת לתת לעובדת זרה עם כיסא גלגלים לעבור מצד ימין שלו, חזר ברכבו לאחור, ואז התובעת ניסתה לעבור מצד ימין שלו, ופגעה ברכבו.

4.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר העידו והדגימו כל אחד, לפי גרסתו את אופן התרחשות התאונה, ואת העד מטעם התובעת, ועיינתי במסמכים שהוגשו ע"י התובעת לרבות חוות דעת השמאי ונספחיה, ותמונות למקום התאונה.

5. לאחר ששמעתי את העדים, ולאחר שעיינתי במסמכים, אני סבורה כי האחריות לתאונה רובצת על כתפי הנתבע, ולהלן אנמק:

א.גרסת התובעת לפיה הנתבע פגע בה בצד שמאל של רכבה נתמכה בעדות הנתבע (ראו עמ' 2 לפרוטוקול שורות 18-19 ).

ב.הנתבע סתר את עצמו במספר הזדמנויות לעניין מיקום הרכבים. תחילה אמר כי בכביש של התחנה חונים רכבים מצד ימין, ומצד שמאל שלו יש תחנת דלק, ולפניו חיכו רכבים שחלקם רצה להיכנס לתחנת הדלק, ובגלל שמדובר במקום עמוס ברכבים, התקשתה עובדת זרה עם כיסא גלגלים לעבור מצד ימין שלו, ועל מנת לאפשר לה לעבור, חזר ברכבו אחורה, אך התובעת לא הייתה שם. בהמשך טען התובע, כי נשאר מספיק רווח והתובעת ניסתה לעקוף אותו מצד ימין שלו, ונכנסה ברכבו.

ג.אין לקבל גרסת הנתבע, כי התובעת ניסתה לעקוף אותו מצד ימין שלו, וזאת לפי עדותו הוא, כי כיסא גלגלים התקשה לעבור מצד ימין שלו, ואף הוא עצמו חזר אחורה על מנת לאפשר לכיסא זה מעבר חופשי.

ד.עדות התובעת לגבי כיוון נסיעתה והמסלולים בהם נסעה הייתה אמינה ומהימנה, ולא נסתרה על ידי הנתבע, אשר בחר לא לחקור את התובעת על עדותה. התובעת העידה כי פנתה ימינה מכביש ראשי לכביש צדדי וחיכתה בדרך המובילה לתחת דלק, ואז הנתבע יצא ממתחם תחנת הדלק, כאשר היציאה משם נאסרה עליו, ופגע ברכבה בצד שמאל שלו.

ה.עדותה של התובעת נתמכה בעדות העד מטעמה מר אבשלום מאיר (להלן: "העד"), אשר העיד כי עמד בצד ימין של הרכבים, איפה שחנו רכבים מצד ימין, וראה איך הנתבע פוגע ברכבה של התובעת. (ראו עמ1 לפרוטוקול שורות 24-25 ).

ו.הנזקים, צורתם ומיקומם אף הם מחזקים את המסקנה כי הנתבע הוא אשר פגע ברכב התובעת בצד שמאל.

6.לאור האמור לעיל, אני קובעת כי התובעת הרימה את נטל ההוכחה, והוכיחה את תביעתה.

8.התובעת הגישה לבית המשפט חוות דעת של שמאי מטעמה (ת/2) אשר העריך את הנזקים על סך של 3,092.31 ₪ , ובהתאם תיקנה את רכבה כפי שניתן ללמוד מחשבונית התיקון והקבלה, ת/3 . בנוסף שילמה התובעת לשמאי שכר טרחה על סך של 750 ₪.

9.אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 3,842 ₪ וכן הוצאות משפט על סך של 200 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לידי הנתבע שאם לא כן יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבי מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לידי הצדדים.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ג, 14 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: