לוי נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

החלטה

החייבת ביקשה הפטר מחובותיה, בטענה שאין לה חסכונות, אין לה קשר לחוב שנוצר על ידי בעלה והיא במצב נפשי ירוד. לבקשה לא צורפה כל ראיה שתוכיח טענות עובדתיות אלו.

כאמור בתגובת הכונ"ר, החייבת פיגרה ב- 16 תשלומים נכון ליום 29.3.11, ולא הגישה דוחות מאז אוגוסט 2009, למעט דו"ח אחד שהוגש עבור אוקטובר נובמבר 2010. נטען, כי מהדוחות אותם כבר הגישה עלה שהכנסות משפחת החייבת הן כ- 8,000 ₪ לחודש. לעומת זאת, ההוצאות אינן מתאימות לאדם המצוי בפשיטת רגל: דווח על תשלום דמי שכיאות של 1,800 ש:"ח בחודש בנוסף על החזר משכנתא בסך 900 ₪ לחודש, הוצאות הכלכלה היו 3,250 ₪ לחודש, הוצאות הלבשה 600 ₪ לחודש, חינוך ותרבות 400 ₪ לחודש, נסיעות 900 ₪ לחודש, שונות 500 ₪ לחודש וקופת חולים 550 ₪ לחודש. נטען, כי לאור העובדה שכלל החובות הם 74,081 ₪ והכנסתה הגבוהה של החייבת עליה להציע הצעת הסדר לתשלום 100% מחובותיה, ולחילופין יש להעלות את התשלום החודשי מסך 200 ₪ לסך 1,000 ₪.

החייבת טוענת ששילמה את מלוא פיגוריה. לראיה הגישה קבלות לפיהן שילמה 3 תשלומים ביום 2.5.11 ועוד תשלום אחד ביום 5.5.11, הוא התשלום החודשי. כלומר, החייבת לא שילמה את מלוא פיגוריה, והיא חייבת עוד לפחות 13 תשלומים שלא שלמה.

החייבת טענה שבן זוגה, הגיש טרם הפטרו דוחות, ועקב חוסר התקשורת ביניהם, היא לא הגישה דוחות. יצויין, כי בן זוגה הופטר מחובותיו ביום 1.8.10 לפי תנאי הפטר מותנה מיום 21.1.10. הוא לא הגיש דוחות מאז ינואר 2010. לטענת החייבת, היא מגישה במצורף לתגובתה דוחות מגובים באסמכתאות לחודשים דצמבר 2010 עד מרץ 2011. כעולה מהדו,ח הראשון, יש למשפחה הכנסות של 17,824 ₪ לחודש, והיא משלמת עבור כלכלה 6,925 ש,ח לחודשיים, ועוד תשלומים הן עבור טלפון נייח והן עבור טלפון נייד, הלבשה, חינוך ותרבות, 700 ₪ נסיעות לחודש, כבלים והצהרה על תשלומים לכונ"ר, בעוד החייבת אינה משלמת. מדובר במשפחה של 3 נפשות בלבד, כולל הבת הקטינה בת 17.5. לפי דו"ח לחודשעים פברואר מרץ, הכנסת המשפחה היתה 18,428 ₪, והיא הוציאה כ- 950 ₪ עבור טלפון נייח וגם נייד, 7,719 ₪ עבור כלכלה, 100 ₪ להלבשה, 300 ₪ לחינוך ותרבות, 1,400 ₪ לנסיעות ו- 400 ₪ לכונ"ר (שלא שולמו למעשה). אציין, כי למרבה הפלא, מצליחה המשפחה הוציא כל חודש בדיוק כסכום הכנסותיה. ההוצאות של המשפחה מופרזות. היא מוציאה על כלכלה סכומים מופרזים, ומוציאה הוצאות נוספות שאינן מתאימות למי שנתונה בפשיטת רגל.

לטענתה, החייבת לא מוציאה על נופש ובילויים שכל אדם מן הישוב מוציא. אני דוחה את הטענה שמי שחייבת כספים לנושיה זכאית לצאת לבילויים ולנופש קודם ששילמה חובותיה.

לטענת החייבת, היא עובדת שעות רבות כל חודש כמנקה, אך לפי אישור שצירפה, היא עובדת ב- 50% משרה בלבד.

אני דוחה את טענת החייבת, כאילו היתה חובה על הנאמן או על הכונ"ר להזכיר לחייבת שעליה להגיש דוחות. זו חובת החייבת בלי קשר לאיזו שהיא תזכורת.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להפטר, מאחר שהחייב לא עמדה בחובתה להגיש דוחות ולשלם את תשלומיה החודשיים (ע"א 6021/06 פיגון נ' הכונס הרשמי). כמו כן, לאור הכנסות החייבת והוצאותיה הסבירות, אני מגדיל את סכום התשלום החודשי שעל החייבת לשלם החל מיום 1.6.11 לסך 500 ₪.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"א, 23 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: