לוי נ' ישראל

פסק דין

בקשת ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק").

המשיב מסר למבקשת הודעה בדבר "הגבלות בעל חשבון שיקים" ביחס לחשבון המבקשת אצל המשיב, לאחר שעשרה שיקים שנמשכו על החשבון סורבו מחמת העדר כיסוי מספיק.

בבקשתה טענה המבקשת כי ביחס לחלק מן השיקים (שיקים שמספרם 95024989, 95395735, 95395746 ו-95395747), ביום בו סורבו היתה קיימת יתרה מספקת בחשבון הנמשך, וכי בנסיבות אלה טעה המשיב משסירב לפרוע את השיק.

אין בידי לקבל את טענות המבקשת.

בדיקת השיקים נשוא הבקשה מגלה, כי ביום בו הוצגו לפירעון, הוא היום הקובע לעניין בחינת הסירוב (ע"א (מחוזי חי') 4456/97 אחים שמואלי הנדסה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 31.8.98); בש"א (שלום י-ם) 8264/05 ג.א.ש. דיל בניה וקבלנות נ' בנק הפועלים בע"מ, דינים שלום 2006 (59) 331), לא הייתה קיימת יתרה מספקת בחשבונה של המבקשת:

שיק 95024989 – שיק זה הוצג לפירעון ביום 29.1.12. סכום השיק היה 350 ₪ ובעת הצגתו לפירעון, לוּ היה נפרע, הייתה נוצרת בחשבונה של המבקשת יתרת חובה בסך של 216.27 ₪. היינו, במועד הרלבנטי לא היתה בחשבון המבקשת יתרה מספקת.

העובדה כי ביום המחרת הפקידה המבקשת 700 ₪ במזומן לחשבונה – אינה יכולה לשנות את המסקנה כי סירוב המשיב לפרוע את השיק נעשה כדין. כפי שנפסק אין על הבנק-המשיב להמתין למועד שלאחר יום הצגת השיק לפרעון על מנת לבחון אם היתרה תוסדר בהמשך. כך, ככלל, וכך בוודאי כאשר אין המבקשת זכאית כלל למשיכת יתר או לאשראי מאת המשיב.

שיק 95395735 – שיק זה הוצג לפירעון ביום 23.2.12. סכום השיק היה 378 ₪ ובעת הצגתו לפירעון, לוּ היה נפרע, הייתה נוצרת בחשבונה של המבקשת יתרת חובה בסך של 113.74 ₪. היינו, במועד הרלבנטי לא היתה בחשבון המבקשת יתרה מספקת. גם כאן הפקידה המבקשת ביום למחרת היום סכום של 200 ₪ במזומן. כאמור, בכך אין כדי לשנות.

שיקים 95395746 ו-95395747 – שיקים אלה הוצגו לפירעון ביום 13.3.12. סכום השיקים היה 378 ₪ כל אחד ובעת הצגתם לפירעון, לוּ היו נפרעים, הייתה נוצרת בחשבונה של המבקשת יתרת חובה בסך של 564.23 ₪. היינו במועד הרלבנטי לא היתה בחשבון המבקשת יתרה מספקת.

למעשה, לא היו בפיה של המבקשת טענות של ממש, זולת טענות סתמיות על "טעויות" של המשיב. במהלך הדיון אף אישרה המבקשת כי במועדים בהם הוצגו השיקים לפרעון לא היתה בחשבונה יתרה מספקת לכיסויים וזאת מחמת טעות שלה.

בנסיבות אלה לא עלה בידי המבקשת להראות, כי מי מבין השיקים נשוא הערעור סורב שלא כדין, או כי מי מהשיקים בא בגדר הנסיבות המנויות בס' 10(א) לחוק המקימות עילה לאי הבאתו במניין השיקים שסורבו.

במצב דברים זה אין צורך להידרש ליתר הטענות שהועלו על ידי המשיב.

הבקשה נדחית. הצו הארעי מיום 3.4.12 בטל.

בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ב, 12 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: