לוי נ' (יוסי גבריאלי)

החלטה

1.בפני בקשת הנתבע לבטל את פסק הדין מיום 4.3.12 אשר ניתן כנגדו בהעדר התייצבות לדיון.  

לטענת הנתבע ,לא קיבל את הזימון לדיון ולכן לא ידע על המועד שנקבע.

התובעת התנגדה לבקשה והפנתה לשיחות שניהלה עם הנתבע לאחרונה.

דיון:

2.ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו: 

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט. 

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש". 

ראה בנוסף, לעניין זה :

ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.

4.במקרה דנן ,הנתבע טען שלא קיבל את הזימון לדיון. יחד עם זאת,המדובר בטענה סתמית שכן,בתיק קיים אישור מסירה עליו לכאורה חתום הנתבע. על גבי אישור המסירה עליו מופיעה חתימת הנתבע מופיע במפורש מועד ושעת הדיון.הנתבע לא התייחס לאישור המסירה אותו ציינתי במפורש בפסק הדין. לא טען כי אין המדובר בחתימתו ורק טען כי במסמכי התביעה שהומצאו לו ,לא היה זימון.

לאור האמור ,משהנתבע בחר להתעלם מאישור המסירה אשר אוזכר בפסק הדין ומצוי בתיק ביה"מ(אישור המתייחס לזימון עצמו והנתבע יכל לעיין בו במזכירות ביה"מ) ולא טרח להתייחס לאישור זה ולחתימה המופיעה בו,לא שוכנעתי כי הנתבע לא קיבל את הזימון ואין לקבל בקשתו מחמת הצדק.

5.עדיין כאמור לביה"מ שיקול דעת להורות על ביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד,גם אם אין חובה להורות כן. בעניין זה כבר נקבע, כי המבחן השני – סיכויי ההגנה של הנתבע, הינו המבחן העיקרי, שכן על עצם האיחור ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות. כמו כן, ההלכה היא, כי לעניין סיכויי ההגנה, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי אם תהיה הגנה אפשרית: - "על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסק הדין שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92 רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פד"י מח' 1, 830).

הנתבע הכחיש בכתב הגנתו את טענות התובעת לעניין הנסיבות הנטענות והמדובר בטענות שיש לבררן בראיות.זכות הגישה לערכאות הפכה בשנים האחרונות לזכות מעין חוקתית ואין לחסום שערי ביה"מ בפניו של הנתבע להוכחת הגנתו בעניין.

5.לפיכך,על מנת לא למנוע מהנתבע את יומו בביה"מ מחד ואולם על מנת שהתובעת תפוצה בגין התייצבותה לחינם לדיון שנקבע מאידך ,אני קובעת כי פסק הדין יבוטל בתנאי ובכפוף להפקדת הוצאות התובעת בסכום של 500₪ בקופת ביה"מ וזאת תוך 30 יום.

ככל שיופקדו ההוצאות ,ייקבע מועד חדש לדיון בתביעה והמזכירות תעביר הסכום שיופקד לתובעת.

לא יופקדו ההוצאות ,יוותר פסק הדין על כנו.