לוי נ' חליל

פסק דין

התובע עותר לחיוב הנתבע בסך של 30,000 ₪.

לשיטת התובע, הנתבע נוהג להכפיש את שמו הטוב' כמתווך.

יצוין, כי הנתבע פתח משרד תיווך מול משרד התיווך של התובע בתל אביב' ומאז הצדדים מתכתשים ביניהם' על רקע זה.

התובע טוען עוד, כי הנתבע פונה ללקוחותיו ומנסה להרחיקם ממשרדו, תוך הטחת קללות והכפשות.

התובע טוען, כי במועד מסוים, שלא ציין בכתב התביעה, הבריח הנתבע שוכרת פוטנציאלית שהייתה מעוניינת לבצע עסקה באמצעות התובע, ובכך נגרם לו אבדן רווחים בסך 10,000 ש"ח.

בכתב ההגנה מכחיש הנתבע מכל וכל את טענות התובע וטוען, כי התובע מתנגח בו בשל התחרות ביניהם על אותו מגזר לקוחות ובאותו אזור.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, אני סבור, כי דין התביעה להידחות.

טענות התובע, הן בכתב התביעה והן בעדותו, נטענו בכלליות וללא שהצביע על פרטים מדויקים בנוגע לעסקות שאיבד, לדבריו, באופן שלא מאפשר לבחון, ולו לכאורה, האם הדברים נכונים. אין ספק שהיחסים בין הצדדים בתיק זה אינם מן המשופרים, בלשון המעטה, אך מכאן ועד הוכחת עילת תביעה ממשית או נזקים מוכחים הדרך עוד ארוכה.

לשאלת בית המשפט האם יש לתובע הוכחות לגבי אותה עסקה שאיבד, לדבריו, הוא השיב: "לעסקה עצמה אין לי הוכחות" (עמ' 4, שו' 15 לפרוטוקול).

אשר על כן, אני דוחה את טענות התובע בדבר אובדן עסקות שנגרמו לו בעטיו של הנתבע, בהעדר פירוט ו/או הוכחה ולו מינימליים.

כמו כן, טענות התובע בקשר להכפשת שמו נטענו אף הן על דרך הסתם, ללא מתן דוגמאות קונקרטיות, וגם תביעתו זו של התובע נדחית.

התובע טוען עוד, כי הנתבע הסיג גבול ונכנס לחנותו ללא רשות.

אכן, עולה מסרט שהקרין התובע ממחשבו שהובא לדיון, כי הנתבע וחברו נכנסו למשרדו של התובע והיה עימות פיזי מתון בין אותו חבר לבין התובע, כאשר הנתבע נחזה להיות פסיבי יחסית בעימות זה.

אכן, נראית באותו סרט אישה היושבת במשרדו של התובע, אך, כאמור, לא הובא שום פרט המתייחס לנזק נטען שנגרם לתובע, ולכן, גם בהקשר זה לא ניתן לקבוע ממצא כלשהו.

עולה מהסרט גם, כי הנתבע הסיג גבול, לכאורה, בכניסתו למשרדו של התובע.

יחד עם זאת, סעיף 29 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובע, כי "אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין, אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון".

בענייננו, כאמור, לא הוכח נזק ממון וגם אם בוצעה עוולה של הסגת גבול כלפי התובע, ואינני מקל ראש בכך, הרי שבהעדר נזק ממון, לא ניתן לפסוק פיצויים.

סיכומו של דבר, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, ונוכח העובדה שנראה שיש ממש בטענות התובע בכל הנוגע להסגת הגבול, לא ראיתי מקום לעשות צו להוצאות.