לוי נ' זילברמן ואח'

החלטה

בפני בקשה להארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר וכן ההתנגדות לגופה. עסקינן בשטר, שהינו המחאה, אשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

אין חולק, כי האזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל הומצאה לנתבעים ביום 6.4.10 והנתבעים לא הגישו התנגדותם לביצוע השטר בתוך פרק הזמן הקבוע בדין.

הנתבעים פנו בבקשה להארכת המועד דנן רק ביום 1.7.10, וזאת לאחר שננקטו הליכי עיקול מטלטלין בבית מגוריהם.

הנתבעים מנמקים מחדלם להגיש את התנגדותם בתוך פרק הזמן הקצוב בדין בכך, שכאשר קיבלו את האזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל פנו אל הנפרע הרשום על ההמחאה וזה הבטיחם שהוא מטפל בעניין. לפיכך, טעו הנתבעים לחשוב שהם פטורים מהגשת התנגדות לביצוע השטר ורק כאשר בוצע בביתם הליך עיקול מטלטלין הבינו, כי עליהם לפנות בהתנגדות לביצוע השטר. לשם השלמת הדברים יאמר, שהנתבעים מיוצגים היום באמצעות הלשכה לסיוע משפטי.

באשר להתנגדות לגופה יאמר, כי לטענת הנתבעים החתימות על השטר אינן חתימותיהם ובזיוף עסקינן. ברי, איפוא, שלנתבעים עומדת לכאורה הגנה מפני התביעה על פי השטר, שכן בהתאם להוראות סעיף 23(א) לפקודת השטרות (נוסח חדש) העדר חתימה, או זיופה, מונע כל חבות שטרית.

דין הבקשה להארכת המועד להתקבל. אבאר להלן.

אין חולק, כי הנתבעים טעו בהבנת הדין והואיל ולא היו מיוצגים באמצעות עורך דין לא הבינו שעליהם להגיש התנגדותם לביצוע השטר וחלף זאת פנו לצד שלישי, אשר היו לו יד ורגל בעניין והלה הניח דעתם שהסוגיה הסתיימה מבחינתם. עסקינן במקרה בו הטעם לאיחור הינו טעות של הנתבע.

בפסיקת בתי המשפט חל ריכוך בהלכה הנוקשה בסוגיית הארכת המועד מחמת טעות ונמצא כי יש וגם טעות תהווה טעם מיוחד לעניין הארכת המועד. ראו: רע"א 9073/01 פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (פורסם במאגרים), בש"א (מחוזי-י-ם) 3036/03 פריפר טבעי בע"מ נ' שניאור ואח' (פורסם במאגרים).

כן יאמר, כי ככלל יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית, עשיית משפט צדק, על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות. ראו: ע"א 32/83 בר"ע 301/81 אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431; רע"א 2979/97 תעשיות רכב נ' ראש (פורסם במאגרים); רע"א 4425/98 מזרחי ואח' נ' בן חמו (פורסם במאגרים); רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי ואח', פ"ד נה(5) 43; רע"א 9572/01 דדון נ' וייסברג, פ"ד נו(6) 918.

לאמור יש להוסיף את נסיבות העניין בהן לנתבעים הגנה טובה לכאורה כנגד התביעה, איחורם אינו גדול ומסתכם במספר שבועות וכן עסקינן בהליך בערכאה ראשונה כאשר העניין טרם נדון לגופו בערכאה שיפוטית. זאת להבדיל מהליך ערעור בו יש להקפיד ביתר שאת על הפרוצדורה. השוו: ע"א (מחוזי י-ם) 1356/00 הדיה נ' פלדמן, (פורסם במאגרים) פסקה 21 לפס"ד; בר"ע (מחוזי י-ם) מזר נ' בנדלר (פורסם במאגרים).

אשר על כן מתקבלת בזה הבקשה להארכת המועד.

כאמור לנתבעים עומדת הגנה לכאורה מפני התביעה על פי השטר, ולפיכך אף מתקבלת התנגדות לביצוע השטר.

הנתבעים אף ביקשו לבטל את העיקולים שהוטלו על נכסיהם במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. מקום בו התקבלה התנגדות לביצוע השטר יש לראות את הליכי העיקול שננקטו בלשכת ההוצאה לפועל כסעד זמני. לאור זאת יש לבחון האם הסעד הזמני עומד בתנאים הקבועים בפרק כ"ח לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות").

ניתנת בזה איפוא שהות לתובע להגיש בקשה למתן סעד זמני, לרבות בקשה להטלת עיקולים זמניים, וזאת עד ליום 20.9.10 ועד בכלל, שאם לא יעשה כן אורה על ביטולים ההליכים שננקטו בלשכת ההוצאה לפועל.

היה ותוגש בקשה למתן סעד זמני כאמור היא תידון לגופה.

לאור סכומה תדון התובענה בסדר דין מהיר.

לפיכך על הצדדים לנהוג כדלקמן:

1. התובע יגיש השלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות, לרבות תצהיר ערוך לפי טופס 17א לתקנות, בתוך 30 יום עם העתק ישירות לנתבעים.