לוי נ' ויינר ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית, אשר הועמדה, על פי כתב התביעה, על סך כולל של 9,800 ₪.

התובעת הינה בעלת דירה בקומה שנייה בבית משותף ברחוב הדקלים 12 בקריית ביאליק.

הנתבע מס' 1 הינו בעליה של דירה מקבילה באותה הקומה. נתבעות 2 ו-3 שוכרות מהנתבע מס' 1 את דירתו, והתגוררו בה בכל המועדים הרלוונטיים לעניינה של תובענה זו.

על אף שמדובר בתביעה פשוטה, שעניינה ויכוח בין שכנים באשר לאחריות לתיקון נזקים במרזב, תיקון נזקי רטיבות וצביעת קיר בניין חיצוני, התגלתה תביעה זו כטעונה מבחינה אמוציונאלית, דבר שהשפיע אף על אופן ניהול הדיונים בתיק.

הדיון העיקרי בתיק נערך ביום 8.3.2011, ודיון משלים, אשר נקבע לשם השלמת התמונה בשמיעת עדויות שכנים (שרק בסוף הדיון הראשון הוצגו לבית המשפט מכתבים חתומים על ידם), נערך ביום 5.4.2011.

בסופו של דבר, וחרף תגובותיהם הרגשיות של הצדדים לטענות ההדדיות, השאלה המרכזית העומדת לפתחי הינה שאלת מקור הסתימה והשבר במרזב המשותף בגג הבניין.

יצוין, כי הובהר לי במהלך הדיון הנוסף, כי למעשה בגג הבניין המשותף ישנם שלושה מרזבים. האחד, בבעלותה המלאה של התובעת, ולגביו לא נטען כלל שישנו ליקוי כלשהו. המרזב הנוסף יוצא משטחו של הנתבע מס' 1, ולגביו נטען שאף הוא שבור. עיקר הטענות נשמעו באשר למרזב השלישי, הנמצא בבעלות משותפת של התובעת והנתבע מס' 1, אשר אין חולק, כי מצבו הפיזי הוא בכי-רע, והשאלה היא באשר לגורם למצב זה.

לטענת התובעת, מקור הסתימה במרזב המשותף, אשר הביאה בעקיפין גם לשבירתו, היא צואת כלבים אשר הנתבעות 2 ו-3 נהגו לפנות לתוכו דרך קבע. התובעת טוענת עוד, כי בעת ניסיון לתקן את הסתימה, באמצעות מקל מטאטא, בנוכחות התובעת, שברה הנתבעת מס' 2 את המרזב.

התובעת הציגה אף מכתב שהפנה בנה, מר אילן לוי, לנתבע מס' 1, כאשר לטענתה, לא פעל הנתבע לתיקון המפגע.

יש לציין, כי בגין טענות אלו הגיש בנה של התובעת, מר אילן הנ"ל, תלונה למשטרה, ותיק המשטרה הועבר אף הוא, בהוראתי, לעיון בית המשפט.

לטענת הנתבע מס' 1, ראשית מוכחשת כל אחריות שלו או של מי משוכרות דירתו למצב המרזב. הנתבע מדגיש, כי הוא איננו מתגורר בפועל בבית מאז שנת 1996. מדובר, לטענת הנתבע במרזב ישן, בן 15 שנה לפחות, ובבלאי טבעי.

כן טוען הנתבע, כי אף אם ימצא בית המשפט אחריות לנזק, הרי שהאחריות הינה של הנתבעות 2 ו-3, השוכרות, ולא אחריותו.

מכל מקום, טוען הנתבע, הואיל ומדובר בנזק ברכוש משותף, החובה לתקנו היא של כל דיירי הבניין בשווה.

לטענת הנתבעות 2 ו-3, מקור הנזק הוא בהיותו של המרזב ישן ביותר, כאשר הנתבעות מכחישות מכל וכל ניקוי צואת כלבים דרכו, וטוענות, בכתב ההגנה, כי נהגו לאסוף את צואת הכלבים בשקית ולפנותה לאשפה.

הנתבעות טוענות כי מקור הסכסוך הוא בבנה של התובעת, אילן, המתנכל להן ומטרידן (הנתבעת מס' 3 הזכירה במהלך עדותה ויכוחים הקשורים למקום החניית קטנוע השייך למר אילן, אשר בוודאי שאין להם קשר ישיר לתביעה זו).

כאמור לעיל, בשלהי הדיון הראשון בתיק הוצגו בפניי מכתבי שכנים, גב' גוזלנד והזוג לאה וראובן גלעד.

התיק נקבע למועד דיון נוסף לשם שמיעת השכנים. הגב' גוזלנד לא התייצבה לדיון, ולצורך העניין אין אני מוצא להתייחס למכתבה. הזוג גלעד התייצב לדיון, ושמעתי את עדותה של הגב' לאה גלעד.

הגב' גלעד העידה כלהלן:

"אני גרה בקומת קרקע. גם משפחת גוזלנד גרה בקומת קרקע...