לוי נ' הורוביץ ואח'

פסק דין

1. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית. לטענתם מדובר בסכסוך בתוך המשפחה אשר הסמכות הייחודית לדון בו היא של בית המשפט לענייני משפחה. לטענתם הסכסוך נגרם בשל יחסי משפחה ובעת התרחשות האירועים נשוא התביעה היה נשוי לה.

2. התובע מנגד סבור מדוע מוקנית הסמכות העניינית לבית משפט זה. לטענתו, הוראת סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק בית המשפט לענייני משפחה") אינה מתייחסת גם להורי בן זוג לשעבר, שכן זוהי רשימה סגורה, ואין להרחיבה. לטענתו הוא ובת זוגתו לשעבר נפרדו בשנת 2008 ומשאינם בני זוג עוד, הוריה גם הם אינם עוד הורי בת הזוג לפי דרישת החוק.

3. סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה מונה שורה של מקרים הנכללים במסגרת "ענייני משפחה". על פי סעיף 1(2) לחוק:

"תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;

לענין פסקה זו-

"בן משפחתו"-

(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;

(ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;

(ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; ..."

4. כאמור ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337 [2000], יש צורך בהתקיימותם של שני תנאים הכרחיים ומצטברים בתובענה, על מנת שהסמכות לדון בה תהיה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה: (א) הצדדים הם בני משפחה, כהגדרתם בחוק; וגם (ב) התובענה היא תובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, היינו, לנושא ההליך יש זיקה לקשר המשפחתי שבין הצדדים.

5.במקרה דנן, התובע ובתם של הנתבעים היו נשואים במועדים הרלבנטיים לתביעה זו (אוקטובר 2008 עד אפריל 2009) ולגרסת התובע, היו פרודים, אך לא גרושים. אף אם היה מדובר בבני זוג גרושים, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה. בה"פ (מחוזי ת"א) 13880-08-11 דמנטייב נגד קנבסקי [05.03.2012], קבע בית המשפט המחוזי הלכה לפיה המונח "בן משפחתו" שבסעיף 1(2) לחוק כולל גם את הורי בן הזוג לשעבר. לדברי כב' השופט זמיר:

"מקובלת עלי מגמת הפרשנות המרחיבה של סעיף 1(2), הכוללת בן משפחה של בן זוג לשעבר בהגדרת "בן משפחה", לצורך החלת סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה.

ראשית, אני סבור כי פרשנות זו מתיישבת עם לשון הסעיף, שכן המונח "בן זוג" כולל, באמצעות המילה "לרבות", גם בן זוג לשעבר, ולפיכך, יש להניח, כי כוונת המחוקק ליישם פרשנות מרחיבה זו גם על יתר סעיפי המשנה, בהתייחס לבני משפחה של בן הזוג.

בנוסף, פרשנות זו מתיישבת גם עם מטרת חוק בית המשפט לענייני משפחה, לדון בכלל העניינים הקשורים לקרובי המשפחה המנויים בסעיף 1(2) האמור, גם אם המדובר בקרובי משפחה בעבר, שאם לא כן, המשמעות עלולה להיות הפסקת בירורו של הליך מסויים בעיצומו, בשל ניתוק קשר משפחתי כזה או אחר."

6. על כן, אני קובעת שמדובר בצדדים שהם – והיו – בני משפחה, במועדים הרלבנטיים לתובענה זו.

7.בנסיבות המקרה, הסכסוך המתייחס לסכום שעל הנתבעים לשלם לתובע, אם בכלל, עבור מגוריהם בדירת המגורים שהיא בבעלות משותפת של התובע ובתם (הפרודה מהתובע). אין לי ספק שזהו סכסוך הקשור בזיקה חזקה וברורה לקשר המשפחתי.

8.עיינתי במסמכים שהגישו הצדדים מההליך הקודם שהובא להכרעה משפטית, ולא מצאתי שישנם טיעונים או החלטות כלשהן בנוגע לסמכות העניינית בכלל, ולסמכות בית המשפט לענייני משפחה בפרט.

9.לאור האמור, ובשים לב לעובדות המקרה דנן, לאחר ששוכנעתי כי במקרה זה התמלאו שני התנאים ההכרחיים והמצטברים, אני קובעת כי אין לבית המשפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת התביעה.