לוי נ' דקל ואח'

פסק דין

בפניי תביעה במסגרתה עותר התובע כי ביהמ"ש יורה לנתבעים להשיב לידיו את הסך של 157,000 ₪.

בכתב התביעה טען התובע, כי בחודש מאי 2009 פנה הנתבע והציע כי הצדדים יקימו שותפות לצורך השכרת דירות נופש באילת.

בין הצדדים הוסכם באותו מועד, כי כל אחד מן הצדדים ישקיע סכום של 75,000 ₪ ובנוסף ישקיע התובע סך של 65,000 ₪ לצורך הקמה ראשונית של השותפות.

התובע העביר לידי הנתבע במהלך חודש יוני סך של 130,000 ₪ וביום 1.7.09 סכום נוסף של 10,000 ₪. בהמשך הועבר גם סכום של 17,000 ₪.

הוסיף התובע וטען כי בהתאם להסכמות שבין הצדדים היו רווחי השותפות אמורים להתחלק בין הצדדים בחלקים שווים ואולם, חרף המצגים וההבטחות של הנתבעים, לא הועברו לידי התובע רווחים כלשהם ובדיעבד התברר כי הנתבעים פועלים בנכסי השותפות כ-בשלהם, לרבות בדרך של הפקדת הכספים בחשבון הבנק הפרטי של הנתבעת, חלף הפקדתם בחשבון המשותף.

לשיטת התובע, הוא ביקש בחודש מאי 2010 את ביטול ההתקשרות בין הצדדים, כמו גם השבה של כספי ההשקעה, אך הנתבעים סרבו.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים, כי הסך של 65,000 ₪ הובטח לנתבע כעמלה עבור מתן היתר לתובע להיכנס לשותפות עמו, וזאת מקום בו הנתבע התעתד ממילא לפתוח את העסק לבדו.

בנוסף, נטען ע"י הנתבעים, כי כל הפעולות אשר בוצעו על ידם, בוצעו בהסכמה ובידיעה מלאה של אשת התובע ותוך שמועברים לידיה מלוא הנתונים והפרטים הרלבנטיים.

הוסיפו הנתבעים וטענו, כי הפעילות בחשבון הבנק של הנתבעת נעשתה נוכח סירוב הבנק בו נפתח חשבון השותפות, ליתן לצדדים אשראי וממילא בוצעו פעולות בחשבון הפרטי בעת הקמת העסק, וקודם פתיחתו של החשבון המשותף.

למעלה מכל אלו, טענו הנתבעים כי כל ההוצאות אשר הוצאו על ידם הוצאו עבור וביחס לפעילות המשותפת והיה זה התובע, באמצעות אשתו, אשר הפר את ההסכמות שבין הצדדים שעה שהתברר כי ההוצאות עולות על ההכנסות. לטענת הנתבעים, הם נדהמו מעצם הגשתה של התביעה שעה שהוסכם בין הצדדים כי יבואו בדברים עם תום שנת הפעילות של שנת 2010.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, נתתי דעתי לטענות הצדדים ועדויותיהם בפניי, כמו גם הסיכומים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. טעמיי להלן.

אין חולק כי הצדדים לא התקשרו בהסכם בכתב, אלא, שכל ההסכמות היו הסכמות שבעל-פה.

מכתבי הטענות ותצהירי הצדדים עולה עם זאת כי הצדדים אינם חלוקים ביחס לנתונים העובדתיים הבאים:

א.הוסכם בין הצדדים על הקמת שותפות לצורך הפעלת יחידות נופש בעיר אילת.

ב.הנתבע אמור היה לפעול בעיר אילת לצורך מימוש הפעילות המשותפת.

ג.כל אחד מן הצדדים אמור היה להשקיע בפעילות המשותפת, סך של 75,000 ₪.

עם זאת, הצדדים חלוקים באשר לתוכנן של יתר ההסכמות הנוגעות לשותפות, לרבות בסוגיות הבאות:

א.האם הסך של 65,000 ₪ אמור היה לשמש את הפעילות המשותפת או שמא עניינו עמלה שהייתה אמורה להיוותר בידי הנתבעים.

ב.מהו הסכום אותו רשאי היה הנתבע לקבל לידיו מידי חודש, כשכר, עבור עבודתו, ובגין איזו תקופה.