לוי נ' דהן ואח'

פסק דין

התביעה שבפני הינה לתשלום תגמולי בטוח בגין נזקי תאונה שנגרמו לרכבו של התובע בתאונת דרכים מיום 21.11.02. לטענת התובע היה הרכב מבוטח במועד הרלוונטי בפוליסה לבטוח מקיף באמצעות הנתבעת 3 על ידי הנתבעת 2 שהינה סוכנות חיתום של הנתבעת 3 ולפיכך זכאי הוא לתשלום בגין הנזק שנגרם לרכבו בתאונה זו.

ובמה דברים אמורים :

ביום 19.3.02 פנה התובע לנתבע 1, סוכן בטוח לבטח את רכבו. התובע סיכם על תשלום פרמיה בסך של 2,800 ₪ ומסר באותו מעמד 6

שקים חודשיים ורצופים על הסך הנ"ל החל מיום 20.3.02 ועד ליום 20.7.02, קיבל קבלה בגין התשלום וסוכם עימו כי הפוליסה תומצא לו בדואר בתוך שבועיים. למעשה לא הומצאה לתובע כל פוליסה, יחד עם זאת ובשים לב למצג שהוצג בפניו הניח התובע כי רכבו מבוטח , מה גם שהשקים שהפקיד עבור תשלום הפרמיה נפרעו כסדרם ולא נאמר לו דבר וחצי דבר כי פרעונם לא היה בגין דמי הפרמיה ששולמו על ידו. לימים ובמהלך ההוכחות הוברר כי 5 שקים הועברו לנתבעת 2 במסגרת התחשבנות שבין הסוכנים לבין סוכנות החיתום והופקדו על חשבון חובות פרמיה של אחרים ושק אחד נפרע לחשבון הנתבע 1.

התוצאה כפי שהתרשמתי הינה כי התובע אינו מצוי ברזי ההתחשבנות הביטוחית שבין המבטח, סוכנות החיתום, והסוכנים והתוצאה כי בפניננו אדם תמים ששילם כסף עבור פרמיה לפוליסה שהוציא ומצא עצמו בסופו של יום מול שוקת שבורה משנדחתה תביעתו בטענה כי לא היה מבוטח.

בשים לב לאמור לעיל ולא בכדי, פוצה התובע בהסדר של פשרה ועל דרך מימון ביניים בגין נזקיו על ידי הנתבעת 3 וההסדר קיבל תוקף של פסק דין חלקי, כאשר סכום הפיצוי היה מקובל על הנתבעים 1,4.

השאלה שבפני הינה ונותרה האם על הנתבעים 1 ו/או 4 שניהם ביחד ו/או כל אחד מהם לחוד לפצות את הנתבעות 2,3 בגין התשלום הנ"ל וזאת בשל מחדליהם.

השתלשלות המאורעות הייתה כדלקמן :

ביום 19.3.02 פנה התובע למשרד הנתבע 1 ז"ל. אין מחלוקת כי הנתבע 1 נעדר עת או אף בסמוך לכך במשרד וזאת בשל מחלתו הקשה ולא היה מעורב בהליכי עריכת הבטוח של התובע. לעניין זה ראה תצהירו של הנתבע 1 (סעיף6) וכן תצהירו של הנתבע 4 (סעיף 12 ה).

התובע פנה לזאב נבו הנתבע 4 והלה הציע לו לרכוש פוליסה בעלות של 2,800 ₪ . התובע קיבל ההצעה ואף הפקיד 6 שקים לתשלום הפרמיה.

זאב נבו פנה לסיני סוכנות לבטוח- הנתבעת 2- ביקש וקיבל כיסוי זמני לשבוע ללא תשלום. לטענת הנתבעים 2,3 שלשלו הסוכנים את כספו של התובע לכיסם שכן 5 המחאות הועברו לנתבעת 2 לכיסוי תשלומי פרמיה של פוליסות אחרות של לקוחות אחרים והשישית הופקדה בחשבונו של הנתבע 1. לאחר מכן ועד ליום 21.11.02 מועד בו היה התובע מעורב בתאונת דרכים ישב הנתבע4 בחיבוק ידיים ולא עשה דבר על מנת לקבל פוליסה מאת הנתבעים 2,3 ולהעבירה לידי התובע.

מאחר והתאונה ארעה ביום חמישי בשבוע הגיע הנתבע 4 למשרדי הנתבעת 2 והגיש הצעה לבטוח לתקופה של 3.5 חודשים בלבד רטרואקטיבית מיום 11.1102 כאשר אינו מודיע במעמד זה כי הרכב היה מעורב בתאונה 3 ימים קודם לכן ואף שילם עבור הפוליסה סך של 1,440 ₪ בהמחאה של לקוחות אחרים.

ביום 28.11.02 הודפסה פוליסה בסיני, הנתבעת 2, ובמחשב כלל וסע המטפלת בנזקי הרכוש של קבוצת כלל הופיע כי קיימת פוליסה פוטנציאלית המערכת. רק ביום1.12.02 הודיע הנתבע 4 טלפונית על התאונה ונפתחה תביעה זמנית. ביום 2.12.02 בדק שמאי של כלל וסע את הרכב וביום 5.12.02 בוצעה פרודוקציה לפוליסה וביום 10.12.02 נפתחה תביעה. חשדה של הנתבעת 3 התעורר לאחר שנתקבל ביום 30.12.02 משוב מאת הנתבעת2 מדוע הודפסה הפוליסה לאחר אירוע התאונה והחומר הועבר לחוקר אשר ממצאיו היו כי הסוכן אכן התבקש עוד בחודש מרץ לערוך בטוח, אך עשה זאת רק לאחר התאונה. לפיכך ובנסיבות אלה נדחתה תביעתו של התובע.

כאמור נחתם הסדר פשרה בין הנתבעות2,3 ובין התובע וזה פוצה בגין נזקיו. לטענת הנתבעות 2,3 על הנתבעים 1 ו-4 לשפותן בגין תשלום זה שכן בשל מחדליהם של נתבעים אלה , ועל אף שנתבקשו להוציא פוליסה עוד בחודש מרץ, לא פעלו ולא עשו דבר, ועשו שימוש בכספו של התובע כבתוך שלהם.

השאלה הראשונה שעומדת בפני הינה לטעמי מערכת היחסים שבין הנתבע 1 לנתבע 4. לטענת הנתבעים 2,3 הנתבע 4 היה עובדו של הנתבע 1 ולא פעל כסוכן עצמאי וכל פעולותיו היו עבור הנתבע 1 ו/או ברשותו ובהסכמתו ולפיכך כל חיוב שיושת,אם יושת,יש לחייב בו את הנתבעים 1 ו-4 ביחד ולחוד.

טענה זו של הנתבעים 2,3 נסמכת על עדותו של התובע כי הופנה למשרדו של הנתבע 1, הקבלה שקיבל עבור התשלום הינה של הנתבע 1 וכי השק האחרון הופקד בחשבון הנתבע 1 ו5 שקים הופקדו בבורדרו על חשבון הנתבע 1.

עוד טוענים הנתבעים 2,3 כי רק הנתבע 1 היה סוכן מורשה אשר עבד אל מול הנתבעת 2 ואילו הנתבע 4 היה פקידו של הנתבע 1 ולא היה לו כל מעמד אצל הנתבעת 2.

טענה זו הוכחשה על ידי הנתבע 1 ואף על ידי הנתבע 4.

לטענת הנתבע 1 בתצהירו היה הנתבע 4 סוכן בטוח מורשה בעל רישיון, אשר עבד בתקופה הרלוונטית במשרד הנתבע 1 אך לא כשותף ו/או פקיד, אלא כסוכן עצמאי. כאמור בתקופה הנדונה נעדר הנתבע 1 בשל מחלתו הקשה מהמשרד ולטענתו עשה הנתבע 4 במשרד כאוות נפשו כשהוא עושה שימוש במסמכיו של הנתבע 1 לרבות הקבלה שהוציא לתובע, אותה ראה הנתבע 1 רק ביום 19.5.04.