לוי נ' גרטנר

פסק דין

תביעה שעניינה נזקים שהתובע טוען כי נגרמו לו בשל התנהלות לא תקינה לכאורה של הנתבע בתפקידו ככונס נכסים למכירת דירה בדימונה, על פי מינוי של ראש לשכת ההוצל"פ בבאר שבע. התביעה הועמדה על סכום של 75,000 ₪.

השתלשלות העניינים

ביום 8.2.04 מונה הנתבע ככונס נכסים (להלן גם: "הכונס") למכירת נכס ברחוב המעפיל 1215/24 כניסה ד' בדימונה, גוש 39518 חלקה 75 תת חלקה 24 (להלן: "הנכס"). המינוי נעשה לבקשת בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק" וכן "הזוכה"), אשר היה נושה מובטח של בעלי הזכויות בנכס (להלן :"החייבים").

ביום 30.3.09, פרסם הכונס מודעה המזמינה את הציבור להציע הצעות לרכישת הזכויות בנכס. על פי המודעה אשר צורפה כנספח 1 לתצהיר התובע, מדובר בדירת 4 חדרים (להלן, אלא אם ייאמר אחרת, כל הנספחים שיוזכרו הם לתצהיר התובע).

ביום 16.4.09, שלח התובע לכונס הצעה לרכוש את הנכס בסכום של 152,000 ₪ בצירוף שיק על 10% מסכום ההצעה. המכתב צורף כנספח 2.

ביום 8.6.09 התקיימה התמחרות בעניין הנכס והתובע זכה בנכס במחיר של 165,000 ₪. פרוטוקול ההתמחרות צורף כנספח 3. הזכייה של התובע הייתה מותנית במספר תנאים, ובינהם ניתנה לחייבים ולערבים אפשרות להשוות את ההצעה. לשם מימוש אפשרות זאת נקצב לחייבים מועד (עד 18.6.09). ביום 5.7.09 הודיעו החייבים כי יש להם רוכש פוטנציאלי לנכס (בסכום של 210,000 ₪),אולם לאחר שלא הופקד על ידי רוכש זה סכום של 10% מגובה ההצעה, ביום 27.7.09 נחתם הסכם מכר בין התובע לבין הכונס (להלן: "הסכם המכר". צורף כנספח 4). המכר היה מותנה באישור של רשם ההוצל"פ.

במקביל ובאותו יום, הגישו החייבים להוצל"פ בקשה לאפשר מכירת הנכס למציע הנוסף שמצאו, נוכח העובדה כי חובם לבנק עומד על 250,000 ₪. ביום 28.7.09 הורתה רשם ההוצל"פ לבנק להגיב בתוך 7 ימים לבקשה זו (הבקשה וההחלטה - נספח 7).

ביום 4.8.09 הוגשה בקשה על ידי הכונס לאישור עסקת המכר. בקשה זו לא נדונה, כפי שנקבע בהחלטת רשם ההוצל"פ, מאחר והבנק לא פעל על פי ההחלטה מיום 28.7.09 (הבקשה וההחלטה - נספח 9). הזוכה, הגיש תגובתו לבקשת החייבים ביום 12.8.09 (נספח 8). למרות זאת, ביום 24.8.09 ניתנה החלטה נוספת של רשם ההוצל"פ שהורתה לכונס להתייחס להחלטה מיום 28.7.09 בתוך 7 ימים (נספח 13).

במקביל, ביום 12.8.09, פנה התובע לכונס במכתב וביקש כי יפעל לאישור עסקת המכר בהוצל"פ עד ליום 15.8.09, או יאשר לו כי תקופה של כ - 20 יום של שהות מתוכננת של התובע בחו"ל, לא תבוא במניין 30 הימים שנקצבו לו לביצוע התשלום על פי הסכם המכר. הכונס השיב לו כבר למחרת היום כי הוא דוחה את הבקשה והתובע רשאי לפנות בבקשה זו לרשם ההוצל"פ (נספחים 10 ו – 11). התובע אכן פנה ביום 17.8.09 לרשם ההוצל"פ ובאותו יום התבקשה תגובת הכונס בתוך 7 ימים (נספח 12).

ביום 26.8.09 פנה הכונס בבקשה דחופה לאישור עסקת מכר מקרקעין ובאותו יום ניתנה החלטה על פיה על הכונס להתייחס להחלטות מיום 24.8.09 ו – 17.8.09 (היינו, להתייחס לבקשת החייבים ולבקשת התובע. ראה נספחים 14 ו – 15).

ביום 6.9.09 פנה הכונס לרשם ההוצל"פ בבקשה למתן הוראות, ממנה עלה, כי ביום 3.9.09, הפקיד הרוכש שאיתרו החייבים, 21,000 ₪ כפיקדון אצל הכונס ובנסיבות אלה ביקש הכונס לערוך התמחרות בין התובע לבין מציע זה (נספח 16).

במקביל ובאותו יום פנה אף התובע לרשם ההוצל"פ וביקש שתאשר את עסקת המכר שנחתמה איתו. ביום 8.9.09, קבעה רשם ההוצל"פ כי הזוכה יגיב לבקשה זו של התובע בתוך 7 ימים (נספח 17).

למרות החלטה אחרונה זו ועל אף כי טרם ניתנה תגובה של הזוכה לבקשת התובע, למחרת (ביום 9.9.09), אישרה רשם ההוצל"פ ביצוע התמחרות בין התובע לבין המציע השני (נספח 18). ביום 15.9.09 נערכה התמחרות שנייה בין התובע לבין המציע השני ובסופה העלה התובע את הצעתו ל - 241,000 ₪ ונקבע כי הצעתו היא ההצעה הזוכה (נספח 22).

ביום 15.9.09 לאחר זכיית התובע בהתמחרות, נחתם בין התובע לבין הנתבע הסכם מכר שני בנוגע לנכס בהתאם לתמורה החדשה שנקבעה בהתמחרות השנייה (להלן: "הסכם המכר השני", נספח 24).

בחודש ספטמבר 2009 חתמו החייבים על התחייבות לפינוי הנכס בתוך 30 יום מיום אישור המכר ע"י רשם ההוצל"פ (נספח 23).

ביום 26.9.09 הוגשה בקשה ע"י הכונס לרשם ההוצל"פ לאישור עסקת המכר השנייה וביום 10.11.09 נחתם צו מכר ע"י רשם ההוצל"פ (נספחים 25 ו - 26). התובע קיבל את החזקה בנכס ביום 21.12.09 ונרשם כתושב דימונה ביום 23.12.09.

דיון

אתחיל בטרוניית התובע על כך שעו"ד גרטנר אשר מונה ככונס נכסים על ידי רשם ההוצל"פ, גילה מעורבות מעטה בתהליכים שפורטו לעיל ולראיה, את התצהיר העיקרי בהליך זה נתנה עו"ד בוקובזה. התובע סבור כי בכך חטא הכונס לחובתו ולאחריותו. על אף שלא נגזרת מטענה כללית זו כל טענה פרטנית של התובע, אציין, כי אין ממש בדרישת התובע, כי כל פעולה מטעם הכונס תעשה על ידו באופן אישי. כונס הנכסים רשאי בהחלט לבצע תפקידו באמצעות משרדו כפי שנעשה במקרה זה. אין הדבר מפחית מאחריותו האישית ואכן גם בענייננו, בשום שלב לא טען עו"ד גרטנר כי איננו אחראי להתנהלותו ככונס, או כי לא חלות עליו חובות על פי הדין מתוקף תפקידו זה.

התובע מעלה טענות רבות מאוד לגבי התנהלות הנתבע, אשר חלקן כמו זו לעיל, לא התייחסו לנזק ספציפי שנגרם בעטיין, אלא נועדו לתאר התנהלותו הכללית של הנתבע בניהול הכינוס. אתייחס בקצרה לחלק מטענות אלה בסוף הדברים. במסגרת הטענות שלטענת התובע גרמו לו נזק, יש למנות טענתו לגבי עצם קיום ההתמחרות השנייה, לגבי הזכות לפדיון הנכס, לגבי מועד ההתמחרות השנייה, מועד קבלת הנכס על ידי התובע, זהותו של המציע השני והעברת המסמכים לצורך רישום זכויותיו בלשכת רישום המקרקעין. להלן אדון בטענות אלה כסדרן.