לוי נ' גולן

החלטה

בפניי בקשה מטעם הנתבע לביטול פסק הדין שניתן ביום 17.7.11 בהיעדר הגנה והיעדר התייצבות בשל אי המצאת כתב התביעה לידיו.

העובדות

ביום 22.11.10 הגיש התובע תביעה בסך 15,000 ₪ נגד הנתבע.

ביום 27.2.11 התקיים דיון שאליו התייצב התובע בלבד. הואיל ולא בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה לנתבע, נדחה הדיון על מנת לאפשר לתובע לבצע מסירה אישית של כתב התביעה לנתבע.

בדיון השני שהתקיים ביום 17.7.11, הגיש התובע אישור מסירה אישית של כתב התביעה (ת/3), אשר צוין עליו כי הנתבע סרב לחתום, וכן קבלה על תשלום למונית מיום 18.5.11 (ת/2), שבה צוין כי הינה עבור נסיעה מעתלית לרח' רבי עקיבא 2 בפתח תקווה, מסירת מעטפה לדירה 13 ונסיעה חזרה לעתלית.

בהסתמך על אישור המסירה קבעתי כי הנתבע זומן כדין ולא התייצב ואף לא הגיש כתב הגנה ועל כן ניתן על ידי פסק דין על יסוד כתב התביעה והצהרת התובע.

ביום 11.6.13 הגיש הנתבע בקשה זו לביטול פסק הדין. לטענתו לא נמסרו לידיו כתב התביעה והזמנה לדין. נודע לו לראשונה על התביעה רק לאחרונה, עת קיבל בדואר הודעה על חיוב בתשלום בגין פסק הדין מלשכת ההוצאה לפועל.

ביום 4.7.13 התקיים דיון בבקשה. הנתבע העיד כי לא קיבל בזמנו כל מסמך הנוגע לתביעה, וכי נודע לו עליה עת קיבל לפי כחודש הודעת חיוב בגין פסק הדין מלשכת ההוצאה לפועל.

הנתבע טען כי התגורר בשכירות בדירה ברח' רבי עקיבא 2 בפתח תקווה עד אוקטובר 2010 אז עבר להתגורר ברח' הרצוג 2 בפתח תקווה, כתובת שבה הוא מתגורר עד היום. הנתבע אישר כי הכתובת ברח' רבי עקיבא, שבה נמסר כתב התביעה, הינה הכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין ככתובתו, וכי הוא לא עדכן כתובת לאחר שעבר למען אחר. הנתבע הדגיש כי לא פגש בתובע וזה לא מסר לידיו את כתב התביעה.

התובע מסר בעדותו כי הגיע לכתובת הרשומה ככתובת הנתבע במרשם האוכלוסין ומסר את כתב התביעה לאדם בלבוש חרדי הדומה ללבושו של הנתבע, אשר סרב להזדהות ולחתום על אישור המסירה. התובע ציין בעדותו כי לא פגש בנתבע מעולם, ולא יכול היה לזהות את הנתבע כאדם שמסר לו את כתב התביעה.

דיון והכרעה

תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי המצאת כתב בי-דין תהא לנמען גופו, או למורשהו לקבלת כתבי בי-דין.

במקרה זה לא הוכיח התובע כי כתב התביעה נמסר לנתבע עצמו, או כי הומצא כדין באחת הדרכים הקבועות בתקנות. כאשר נוכח בית המשפט כי נפל פגם בהליך ההמצאה הוא חייב לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

עם זאת מן הדין לחייב את הנתבע לשאת בהוצאות שנגרמו לתובע עד כה, וזאת ללא קשר לתוצאת פסק הדין. כוונתי היא להוצאות שני הדיונים שהתקיימו בתביעה והדיון שהתקיים בבקשה זו, וכן להוצאות ניסיון ביצוע המסירה לנתבע. התובע ניסה לבצע מסירה בכתובתו הרשומה של הנתבע במרשם האוכלוסין. הנתבע פעל בניגוד לחוק עדכון כתובת, תשס"ה- 2005 בכך שלא עדכן את כתובתו.

לפיכך אני מבטלת את פסק הדין מיום 17.7.11.

הנתבע ישלם לתובע הוצאותיו בסך 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, וזאת ללא קשר לתוצאות פסק הדין.

המזכירות תמציא לנתבע עותק מכתב התביעה ומפסק הדין מיום 17.7.11. הנתבע יגיש כתב הגנה תוך 15 יום מיום ההמצאה.

נקבע לשמיעת הוכחות ביום 3.11.13 בשעה 11:00.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.