לוי נ' גולדנברג

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע של שטר חוב. כאשר סכום החוב עליו נפתח התיק עומד על סך של 27,000 ₪.

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות ובמסגרת בקשתו להארכת ההתנגדות טען כי לא ידע על קיום תיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגדו מאחר וטען כי אינו חתום על האזהרה.

לגופה של התנגדות טען המבקש שלא ברור לו כיצד הצליח המשיב לפתוח את תיק ההוצאה לפועל שכן על תיק הערבות רשומים שני ערבים ובפועל קיימת חתימה אחת בלבד ואין זו חתימתו על גבי השטר.

המשיב התנגד להארכת המועד שכן לטענתו בהתאם להוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי נדרש טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ההתנגדות והמבקש לא המציא כל טעם שכזה. המשיב אף מוסיף וטוען שהאזהרה המצויה למבקש על ידי פקיד הדואר ומשכך ובהתאם לתקנה 497 הרי שמדובר במסירה כדין, ואף מטעם זה יש לדחות את הבקשה להארכת המועד.

לגופה של התנגדות מסכים המשיב שככל שיעתר ביהמ"ש להארכת המועד, הרי שקיימת למבקש הגנה ולו בדוחק, אשר יש לתת בגינה רשות להתגונן ככל שימצא ביהמ"ש לנכון לעשות כן.

כאמור לעיל, המבקש הגיש בקשה להארכת מועד. הגשת בקשה מסוג זה יש בה בכדי לכפור בחוקיות המצאת האזהרה לידי המבקש, וזאת בהתאם להוראות הפסיקה, אלא שאף אם אתייחס לבקשה להארכת מועד לגוף הבקשה ואתעלם מכותרת הבקשה, הרי שהמבקש טען שאין זו חתימתו על גבי אישור המסירה.

בתגובתו לבקשה טען המבקש שהגב' יאנה החתומה על אישור המסירה של האזהרה, אלא שמחקירתו היום והמסמכים המצויים בתיק הסתבר שאין אלו פני הדברים שכן הגב' יאנה חתמה על גבי אישור המסירה שנשלח למכתב הדרישה בלבד, ועל גבי אישור המסירה שצורף לאזהרה מצויה חתימה שלא ברור של מי היא, אלא שעל גבי אישור מסירה זה נרשם על ידי פקיד הדואר שביצע את המסירה כי המכתב נמסר לידי הנמען.

הוראת תקנה 497 לתקנות קובעות חזקה לפיה כאשר בוצעה מסירה על ידי פקיד דואר די בכך כדי לקבוע כי היתה מסירה כדין והרציונל בכך הוא ברור, שכן בהעדר טענה אחרת אין לפקיד דואר שהוא אדם נטרלי כל אינטרס לפגוע במבקש ומשכך קיימת החזקה.

המבקש לא הצליח כל טעם סביר לכך שאדם זר שאינו מכיר אותו ירשום כי מסר דבר הדואר לידי הנמען ובסופו של יום לא עשה כן, ומשכך הטענה לפיה דבר הדואר לא נמסר למבקש, דינה להידחות.

אף אם אדרש לבקשה להארכת המועד הרי שלא שוכנעתי שיש בפי המבקש טעם מיוחד המצדיק האיחור בהגשת הבקשה, שכן ובהתאם להוראות תקנה 528 לתקסד"א יש טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד ובהתאם להלכה הפסוקה, טעם מיוחד הוא טעם שהוא חיצוני לבעל הדין.

בעניין הנדון, לא הוצג בפני כל טעם ואף לא טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד.

עם זאת וחרף האמור לעיל, הרי שבשנים האחרונות יש נטייה להגמשת הדרישה לטעם מיוחד וכבר נקבע כי הדרישה של טעם מיוחד היא מחמירה פחות כאשר מדובר בהליכים שעניינם מסמכים סחירים (דהיינו התנגדות לביצוע שטר) שכן זו הפעם הראשונה שאדם מגיש הבקשה ועניינו נדון בפני ביהמ"ש (ראה לעניין זה פסק דין הדאיה נ' פלדמן) וככל שיש למבקש טענת הגנה ראויה אין לחסום אותו מטעמים פרוצדוראליים בלבד ועל מחדלי בעל הדין ניתן לפצות בהוצאות מתאימות (ראה לעניין זה היבש נ' גבעתי).

בעניין הנדון אין מחלוקת ואף המשיב מסכים כי קיימת למבקש הגנה ראויה אשר יש ליתן בגינה רשות להתגונן, שכן מעיון בכתב הערבות הרי שרשומים עליו שני שמות ומופיע על גביו חתימה הנחזת כחתימת ערב אחד בלבד, אף חקירת המבקש לא סתרה את טענתו לפיה אין זו חתימתו על כתב הערבות ומשכך והואיל וקיימת למבקש הגנה ראויה יש ליתן לו את יומו בביהמ"ש בכפוף להוצאות.

ב"כ המשיבה הותיר כי אורה למבקש להפקיד ערבויות על סכום שביהמ"ש יקבע, אלא שלא מצאתי לנכון כי זהו מקרה המחייב הפקדת ערבויות. בהתאם להוראות הפסיקה, ביהמ"ש יקבע שיש להפקיד ערבויות כאשר מצא שאין למבקש הגנה ומדובר בהגנת בדים או שמדובר בהגנה קלושה ביותר. אין זה המקרה שבפני ומשכך לא מצאתי לנכון להורות על הפקדת ערבויות.

אשר על כן, אני קובעת כי תנאי לקבלת ההתנגדות הינו תשלום הוצאות המשיב בסך של 1,800 ₪ בצרוף מע"מ כחוק, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום. לא ישולמו ההוצאות במועד, תדחה ההתנגדות והליכי ההוצאה לפועל ימשכו כסדרם וזאת ללא צורך בהחלטה נוספת.

ככל שישולמו ההוצאות תתקבל ההתנגדות והתצהיר שצורף להתנגדות ישמש ככתב הגנה.

בשים לב לסכום התביעה, הרי שככל שישולמו ההוצאות ויפתח תיק בימ"ש, יועבר התיק להליך של סדר דין מהיר והצדדים יתאימו כתבי טענותיהם לסדר דין זה.

ניתנה והודעה היום כ"ד חשון תשע"א, 01/11/2010 במעמד הנוכחים.

עפרה גיא, רשמת