לוי נ' ג'לוד

פסק דין

מבוא, וטענות הצדדים

1.בפניי תובענה שטרית, שהגיש התובע כנגד הנתבעת. תחילתה של התביעה היא בהגשתו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל של שיק ע"ס 100,000 ₪ מס' 099 משוך, על- פי הנטען, ע"י הנתבעת על בנק לאומי סניף חדרה, שזמן פירעונו הוא 27.01.06 (להלן: "השיק"), שלטענת התובע משכה הנתבעת לפקודתו. לאחר שניתנה לנתבעת רשות להביא ראיותיה, הודיע התובע כי הוא מעמיד את תביעתו ע"ס 60,000 ₪ ועפ"י החלטתי מיום 9.12.09 הועמדה תביעת התובע על הסכום הנ"ל. לפיכך סכום התביעה הנו סך 60,000 ₪ מיום 9.12.09.

2.בהתנגדותה לביצוע השטר מושא התובענה, טענה הנתבעת כי החתימה על גבי השיק אינה חתימתה, כי היא מעולם לא חתמה על השיק הנ"ל ומעולם לא מסרה לתובע או לבעלה השיק הנ"ל (סעיף 3 לתצהיר שצורף להתנגדות לביצוע השטר). כמו-כן העידה הנתבעת בסעיף 4 לתצהירה כי בעלה מר וליד ג'לוד (להלן: "וליד") ביקש ממנה "שיק ריק" בכדי שימסור אותו ל"ביטחון" בידי המשיב וכי השיק נמסר לבעלה "כשהוא ריק לחלוטין".

3.כמו-כן צורף להתנגדות לביצוע שטר שהגישה הנתבעת, תצהירו של וליד, בגדרו טען כי בינו לבין התובע היה קשרי עבודה וכי הוא ביצע עבודות קבלניות עבור התובע וכחלק ממערכת יחסים עסקית זו, מסר וליד את השיק כשהוא ריק לחלוטין, ללא תאריך, ללא סכום וללא חתימה. עוד טען וליד כי השיק ניתן "בשביל שירגיש ביטחון כלפיי כי אני מתכוון לעבוד ולסיים את עבודתי אצלו".

4.וליד, בעלה של הנתבעת, הוסיף וטען, כי הוא הפסיק את העבודות והתנה את המשכן בתשלום המגיע לו ובהחזרת השיק. לטענת וליד הוא הסכים לחזור לעבודה בתנאי שעובדיו יעבדו "ביומית" (או תמורת שכר יומי), ואולם חיש מהר, לאחר חזרת עובדיו לאתר העבודה, נותק החשמל ולא ניתן היה להמשיך בביצוע העבודות באתר הבנייה.

5.בסעיף 10 לתצהירו עורך וליד חישוב ממנו הוא מסיק כי התובע נותר חייב לו סך 55,000 ₪.

6.הנתבעת ביקשה לראות בתצהירים שתמכו בהתנגדות לביצוע שטר, כתצהירי עדות ראשית מטעמה. מאידך, הגיש התובע תצהיר, בו הצהיר כי הוא אוחז בשיק וכי השיק נמשך לפקודתו מחשבון הנתבעת.

המחלוקת

7.אף שהנתבעת טענה בתצהירה טענה אחת ויחידה והיא כי לא חתמה על השיק, אדון בטענה שנייה, שנטענה "בחצי פה" בתצהירו של וליד והיא הטענה כי וליד לא נותר חייב לתובע מאומה ועל כן לא התמלא התנאי להגשת השיק, שנמסר לבטחון, לפירעון.

8.השאלה הראשונה, אפוא, היא השאלה האם חתמה הנתבעת, בין בעצמה ובין באמצעות שלוח מטעמה, על השיק.

9.השאלה השנייה, למקרה ואגיע למסקנה כי החתימה שעל פני השטר מחייבת את הנתבעת היא- האם היא חייבת בסכום השטר (ליתר דיוק בסכום התביעה השטרית אשר הועמדה, כאמור, על סכום הנופל מסכום השטר).

האם חתמה הנתבעת, בין בעצמה ובין באמצעות שלוח, על השטר:

10.הלכה היא כי הנטל להוכיח חתימתו של המושך על השטר, כאשר המושך טוען לזיוף חתימתו, מוטלת היא על התובע, מדין "המוציא מחברו" (ראו: זוסמן "דיני שטרות" (מהדורה שישית) עמ' 337; ע"א 268/56 ששון נוי ואח' נ' עיריית חדרה ואח' פ"ד יב 353,358; ע"א 673/95 דניאל לוגסי נ' מרגלית חן (1991) בע"מ (בכנוס נכסים (טרם פורסם, ניתן 18.06.97)).

11.תחילה אבחן את השאלה אם הייתה לוליד זכות לחתום על השיק, לאחר שנמסר לידיו ולאחר מכן אבחן את השאלה האם השיק נמסר לידי התובע לאחר חתימתו.

האם לוליד היתה הזכות לחתום על שיקים בשם הנתבעת?

12.בעניין זה ניתנו מספר גרסאות ע"י הנתבעת, תחילה טענה בתצהירה שתומך בהתנגדותה לביצוע השטר, ואשר הפך לימים לתצהיר עדות ראשית מטעמה, כי היא נתנה את השיק לבעלה וכי היא לא חתומה על השיק, והחתימה על השיק זוייפה, גרסה שנייה שנתנה הנתבעת, היא זו שניתנה במהלך חקירתה בדיון בהתנגדות לביצוע שטר (ראו פרוטוקול הדיון ת/5) שם העידה הנתבעת כי "נתתי לבעלי שיק ריק כדי שיעביר למר לוי כשהוא היה עובד אצלו. הפנקס היה אצל בעלי. אישרתי לו טלפונית להעביר למר לוי שיק ריק בלי חתימה. הוא עמד ליד לוי בעבודה, כשעבד אצלו, וביקש ממני אישור לתת לו אותו ריק ללא חתימה. לבעלי אין זכות חתימה" (ראו עדותה של הנתבעת בדיון שהתקיים ביום 26.4.2009 בעמוד 3 שורה 12-15 לפרוטוקול) , ואילו הגרסה השלישית היא זו שניתנה בפניי, אותה אני מבכר מבין שלוש הגרסאות ועליה חזרה הנתבעת מספר פעמים בפניי בדיון שהתקיים ביום 30.6.2010 ולפיה: "אם הוא רוצה שיק הוא לוקח לבד. הוא מבקש ממני את פנקס השיקים והוא יכול לחתום על השיקים הוא מזוהה בבנק ויכל לחתום על השיק. אם הוא רוצה שיק אני נותנת לו והוא חותם" (ראו עדות הנתבעת בעמוד 12 שורה 5-8 לפרוטוקול וראו עדותה של הנתבעת בעמוד 12 שורה 32 לפרוטוקול).

13.הנתבעת, כאמור נתנה מספר גרסאות ואולם בגרסה שפניי, היא חזרה וטענה כי בעלה יכול לחתום על השיקים כשם שהיא, הנתבעת, יכלה לחתום וכי מדובר בכסף של בני הזוג ולשניהם זכות לפעול בו כראות עיניהם (ראו עדותה של הנתבעת בעמוד 13 שורה 3-5 לפרוטוקול, וכן בעמוד 13 שורה 19 שם מעידה הנתבעת כי וליד יכול היה למשוך שיק לבד ללא כל צורך לחזור אל הנתבעת).

14.יצויין עוד, כי הנתבעת טענה, כי וליד היה "מזוהה בבנק ויכול לחתום על השיק". משמעות הדברים הנ"ל היא, כי וליד היה מורשה לחתום בשם הנתבעת גם על פי רישומי הבנק.

15.יצויין כי גרסה זו מתיישבת עם גרסת וליד אשר העיד בפניי כי הוא היה מוכן לחתום על השיק, ואולם התובע הוא שהתנגד לקבל שיק חתום, מכאן, אף וליד אינו חולק על העובדה כי הוא היה מורשה לחתום בשם הנתבעת על שיקים (ראו עדותו של וליד בעמוד 33 שורה 8-9 לפרוטוקול).