לוי נ' בראסטר ואח'

פסק דין

בפני תביעת נזקי רכוש לרכב.

הצדדים עמדו על שמיעת התיק בדרך של שמיעת הוכחות וחקירות נגדיות וכיבדתי את בקשתם.

ביום 27.2.11 נשמעו עדויות הנהגים (לא הובאו כל עדים) ולאחר מכן סיכמו הצדדים בעל פה.

על פי גרסת התובע, כפי שניתן ללמוד אותה מכתב התביעה ומתצהירו, התובע נסע בדרך כאשר יצא הנתבע בחוסר זהירות ברוורס ופגע ברכבו.

כך הדבר נאמר בתצהיר:

"אני מצהיר, כי ביום 6.7.09 עת נסעתי ברחוב משה שרת בקריית חיים, רכב הנתבע מס' 1 יצא מחנייה תוך כדי נסיעה אחורנית, נכנס לכביש בו נסעתי ופגע ברכבי, בקדמת הרכב בצד ימין."

למעשה זוהי גם הגרסה כפי שנמסרה בטופס ההודעה על התאונה שנמסרה לחברת הביטוח (מסמך מ/1) שם מצוין "צד ג' יצא מחנייה ברוורס ופגע בי, אני נסעתי בכביש ישר."

הנתבע לעומת זאת טען, בכתב ההגנה ובתצהירו ואני מצטט: " התחלתי לצאת בנסיעה לאחור מהחנייה ועצרתי כ-15 ס"מ בולט לתוך הכביש, כאשר אשתי הייתה אמורה להגיע. אני עצרתי עם רכבי זמן מה והמתנתי לאשתי ואז רכב צד ג' הגיע ופגע בוו הגרירה ברכב ושפשף את רכבו. נהג רכב צד ג' אשם באירוע התאונה שכן היה צריך לשים לב לכך שבלטתי מעט לכביש, כאשר אני בעצירה מוחלטת."

בטופס ההודעה על התאונה שנמסר לחברת הביטוח שלו, ציין הנתבע מס' 1 (מסמך מ/3):

"יצאתי מחנייה בחצר ביתי ברוורס ובלטתי כ-15 ס"מ לתוך הכביש, עמדתי מספר דקות בהמתנה לאשתי, לפתע חלף רכב צד ג' שלא שם לב ופגע בי."

ניתן להבחין בבירור בגרסאות השונות של הצדדים.

על פי גרסתו של התובע, הוא נסע בכביש, שעה שהנתבע יצא בחוסר זהירות מחנייה ברוורס ופגע בו.

עיניינו הרואות, כי על פי גרסת התובע בתצהירו ובהודעה שנמסרה לחברת הביטוח לא התובע הוא זה שפגע בנתבע אלא הנתבע בתובע.

לעומת זאת, על פי גרסתו של הנתבע הוא אכן יצא בחנייה ברוורס ואולם לא השלים את היציאה שכן נשאר רווח של 15 ס"מ שאין בו כדי לסגור את הנתיב, הוא היה בעצירה מוחלטת ובהמתנה לאשתו, לאחר שהורידה מהרכב (אין חולק שאשתו לא הייתה עדה לתאונה ולכן אין לזקוף לחובתו את אי הבאתה לעדות) שעה שהגיע רכב התובע ופגע ברכבו, אשר כאמור בלט בליטה לא משמעותית אל עבר הנתיב.

מאחר ומדובר בגרסה מול גרסה ואין עדים שיתמכו בגרסה זו או אחרת של מי מהצדדים, פונה ביהמ"ש כמקובל לראיות חיצוניות, אשר יוכלו לחזק מי מהגרסאות לכאן או לכאן.

ראייה חיצונית כזו אכן קיימת בדמותו של דוח פעולה, אשר נערך על ידי רס"ם גיא מזבולון בסמוך מאוד לאירוע התאונה (מסמך מ/1).

על פי דוח הפעולה שמבוסס על גרסאות הנהגים שנמסרו בזמן אמת, על ידי התובע עצמו, הנתבע יצא מרוורס "נעצר בדרך והוא נכנס בו".

כלומר על פי דוח הפעולה והתרשמותו של השוטר מן העדויות ישנו אימוץ גרסתו של הנתבע דווקא, המציין, כי לא השלים את פעולת הרוורס, היה בעצירה והתובע הוא זה שפגע בו.

מעבר לראיה חיצונית זו ניתן להתרשם מתמונות הנזק ובמיוחד מהנזק בחזית רכבו של התובע, כאשר הפגוש עצמו נפגע, פנס חנייה ימני, פנס חנייה ראשי, אלו הם בפירוש סוגים של פגיעות של רכב שנפגע לא תוך כדי יציאה מרוורס ופגיעה של וו חנייה (כגרסת התובע), אלא כתוצאה מפגיעות רכב התובע בנתבע, לאחר שלא הבחין בבליטה של רכב הנתבע ופגע בו לכל אורך חלקו הקדמי, לרבות בוו החנייה שנמצא מאחור והעצים את נזקי התובע (מוצג מ/1 - תמונות רכב התובע, מוצג מ/ 4 - תמונות רכב הנתבע ותמונות זירת האירוע – מ/2).