לוי נ' בנק הפועלים סניף תלפיות

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל מר בן שלו מיום 9.8.10, אשר התנה את ביטול עיכוב היציאה מן הארץ נגד המבקשת בתשלום סך של 20,000 ₪ והחתמת שני ערבים.

המבקשת טוענת כי לא נכון היה להתנות את ביטול הצו בהפקדה, בנוסף לערבים, וזאת משום שכבר הוחלט על אופן פעולה בהחלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל הגברת הובר היימן אושרית מיום 2.8.10- לפיה המבקשת תמסור הבקשה אישית לבא כוח הזוכה, ובחלוף שלושה ימים להגשת תגובה ובמידת הצורך, יהא המבקש רשאי לעתור למתן החלטה.

לטענת המבקשת, אי תגובת בא כוח הזוכה- פירושה הסכמה (ובנוסף, ישנם שני ערבים חתומים מטעמה).

לדברי המבקשת, בשל מצבה הכלכלי, השארת תנאי זה משמעותו אי ביטול הצו שכן איננה יכולה לעמוד בתנאים.

רקע-

המבקשת הגישה ביום 27.7.10 בקשה לראש ההוצאה לפועל לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן נגדה, ולאפשר לה לצאת את הארץ על מנת להתלוות לבנה לשם חגיגת בר המצווה בברוקלין, במסגרת חב"ד, במימון בני המשפחה.

לדברי המבקשת, ביום 4.8.10, הועברה הבקשה לידי בא כוח הזוכה ונחתמה, אולם לא הוגשה כל תגובה על ידו.

ביום 9.8.10 הגישה המבקשת בקשה למתן החלטה בהעדר תגובה לבקשה לביטול עיכוב יציאה מהארץ.

ביום 9.8.10 נתן ראש ההוצאה לפועל, מר שלו את החלטתו בעניינה.

בהחלטתו קובע ראש ההוצאה לפועל כי בעניינה של החייבת מתנהלים שמונה עשר תיקי הוצאה לפועל בסכום חוב כולל העולה על 2,255,641 ₪. עוד הוא מוסיף וקובע כי לחייבת היה תיק איחוד שפוזר עקב אי עמידה מתמשכת בתשלומים (וההגבלות חלות בכלל תיקיה).

כעולה מאותה החלטה, ראש ההוצאה לפועל לא שוכנע כי החייבת עצמה חייבת להתלוות לבנה למטרה שנטענה (ולא בן משפחה אחר), וכן לא שוכנע כי יש בבקשה זו משום דחיפות מיוחדת או חיוניות רבה עד כדי איון זכויות הקניין של כלל הזוכים להם לא מוצאת החייבת לנכון לפרוע דבר על חשבון חובותיה להם.

בנסיבות אלה ובהתחשב באיזון זכויות הקניין של כלל הזוכים והאינטרס הציבורי שבאכיפת חיובים פסוקים אל מול חירות התנועה של החייבת, הורה ראש ההוצאה לפועל כי ככל שהחייבת תמציא שני ערבים אשר יערבו לכלל חובותיה של החייבת בלשכת ההוצאה לפועל, לשביעות רצון רשם ההוצאה לפועל, וכן תשלם על חשבון חובותיה 20,000 ₪ - יבוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ בעניינה.

ביום 11.8.10 הגישה המבקשת בקשה נוספת לראש ההוצאה לפועל, ובה היא מפרטת את מצבה האישי לפיו היא מובטלת שפונתה מדירתה כתוצאה מאי תשלום שכר הדירה על ידי גרושה, ובמקביל טוענת היא שמותו של אביה באותה עת פגע בה קשות.

בקשתה נדחתה ונקבע כי אין בבקשתה שינוי נסיבות או נימוק מיוחד שיש בכוחו להצדיק ביטול או שינוי ההחלטה מיום 9.8.10.

ביום 15.8.10 חזרה המבקשת והגיש בקשה נוספת לראש ההוצאה לפועל.

גם הפעם נדחתה בקשתה בנימוק כי אין בבקשת החייבת דבר שיש בו כדי להצדיק שינוי החלטותיו הקודמות של ראש ההוצאה לפועל. בנוסף, נקבע כי ככל שהחייבת תשוב ותחזור על אותן בקשות שוב ושוב, ישקול ראש ההוצאה לפועל את חיובה בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

המבקשת לא הסתפקה בשלושת ההחלטות הנ"ל והגישה כאמור את הבקשה הנוכחית למתן רשות ערעור.

דיון

על פי תקנה 119(ז') לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979: