לוי נ' בנק הפועלים

החלטה

להלן החלטתי בבקשת המבקש להורות על ביטול פסק-הדין שניתן ביום 23.7.2009 (להלן – הבקשה ו – פסק-הדין, לפי העניין).

המשיב הגיש כנגד המבקש תביעה כספית ע"ס 50,000 ₪, בגין נזקים שנגרמו לו לטענתנו לאחר שהובא בפני רשם ההוצאה לפועל בהליך מאסר, לאחר שלא ננקטו הליכים מספקים להבטיח שהליך המאסר התלוי ועומד לא יבוצע, כל זאת בעקבות הסדר אליו הגיעו הצדדים.

אין מחלוקת, כי בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה אל המבקש, כאשר המבקש נמנע מלהגיש כתב הגנה במועד. הבקשה לביטול פסק-הדין הוגשה ביום 30.7.2009, שבעה ימים לאחר שניתן פסק-הדין; יוצא אפוא, כי הבקשה לביטול פסק-הדין הוגשה בתוך פרק הזמן הקבוע בדין (30 יום, כאמור בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – התקנות)).

בבקשה ניתן הסבר באשר למחדל המבקש מלהגיש את כתב ההגנה במועד וכמו כן פורטו טענות ההגנה.

דיון בבקשה התקיים ביום 10.1.2010, במהלכו נחקרה המצהירה מטעם המבקש, עוה"ד רוית גרוס, והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

פסק-דין שניתן במעמד צד אחד עשוי להתבטל על יסוד שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו ניתן פסק הדין בהיעדר הגנה, כאשר נמצא שהתובענה לא הומצאה כדין לידי המבקש, קיימת עילת ביטול מתוך חובת הצדק. העדר המצאה כדין מהווה עילה מספקת לביטול פסק הדין, כאשר בית המשפט כלל אינו נדרש לבחון האם עומדת למבקש הגנה בפני התביעה.

עם זאת, כאשר נמצא שבוצעה המצאה כדין של התובענה לידי המבקש, ביטול פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר הלכה היא שבבואו להפעיל את שיקול הדעת על בית המשפט לבדוק האם יש בפי המבקש טעם להצדקת הימנעותו מהגשת כתב הגנה והאם הביטול עשוי להצמיח לו תועלת. היינו, האם בפי המבקש עילת הגנה בפני התובענה. עוד נקבע בפסיקה, כי התשובה לשאלה השנייה חשובה יותר, כאשר מקום בו מצביע המבקש על סיכויי הגנה הרי שבגין המחדל ניתן על פי רוב להסתפק בהטלת הוצאות לחובת המבקש. עוד ובנוסף נקבע, כי במקום בו הסתבר שגילה המבקש זלזול בהליך המשפטי העולה כדי התעלמות מדעת מההליך וזלזול בחובתו כלפי בעל הדין שכנגד, ניתן לדחות את הבקשה אף מבלי להידרש לבחינת סיכויי ההגנה [א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית), בעמ' 355].

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות שהוגשו וממצאי חקירת העדה מטעם המבקש, עוה"ד רוית גרוס, נחה דעתי, כי אין לראות בהתנהלות המבקש משום זלזול בהליך המשפטי העולה כדי התעלמות מדעת מההליך וזלזול בחובתו כלפי המשיב.

עוה"ד גרוס תיארה בסעיפים 99 – 103 את הנסיבות שהובילו לכך שכתב ההגנה לא הוגש במועד; בין היתר נטען, כי בתה של עוה"ד גרוס נפלה ונחבלה על כן היא הייתה עסוקה בהשגחה על בתה. כמו כן, ניתן הסבר מדוע לא טיפלו בתיק עורכי דין אחרים במשרד. בחקירתה חזרה עוה"ד גרוס על הסיבה העיקרית בגינה לא הוגש כתב ההגנה במועד [עמ' 3, ש' 31 – עמ' 4, ש' 2]; עדותה של עוה"ד גרוס מהימנה עלי ולא מצאתי מקום להטיל בה דופי. מעדותה של עוה"ד גרוס עולה, כי קיים הסבר למחדל מהגשת כתב ההגנה במועד ובכל מקרה לא היה כוונה לזלזל בהליך.

בסיכומיו טוען המשיב, כי לא הונחה תשתית עובדתית בדבר קיומו של טעם מיוחד להארכת המועד שחלף. עם זאת, משהבקשה הוגשה במועד (בתוך פרק הזמן הקבוע בדין להגשת בקשה לביטול החלטה במעמד צד אחד; ר' תקנה 201 לתקנות), המבקש אינו נדרש להצביע על קיומו של טעם מיוחד להארכת המועד (כאמור בהוראת תקנה 528 לתקנות) אלא להראות שקיים הסבר מניח את הדעת למחדל מלהגיש את כתב ההגנה במועד. המבקש היה נדרש להניח תשתית עובדתית בדבר קיומו של טעם מיוחד להארכת המועד להגשת הבקשה, ככל שהבקשה (להבדיל מכתב ההגנה) הייתה מוגשת באיחור, מה שאין כן בענייננו.

בשים לב לאופי וטיב התביעה ושיעור הנזק הנתבע, לא ניתן לקבוע שלמבקש אין כל סיכוי להצליח בהליך. שיעור החוב הפסוק משקף את שיעור הנזק שנגרם בהתאם לנטען למשיב בעקבות התנהלותו הנטענת של המבקש. עיקר הנזקים הנטענים הינם נזקים אשר טעונים הוכחה (בהיעדר הליך לגופם של דברים, הנזק טרם הוכח), כאשר ביחס לנזק שאינו טעון הוכחה הועלו טענות עובדתיות בתצהיר התומך בבקשה, אשר יש בהן – לו תתקבלנה הטענות – כדי לערער את התשתית העובדתית עליה מבוססת עילת התביעה. בסיכומו של דבר, לא ניתן לקבוע שלמבקש אין כל הגנה בפני התביעה או קיומה של אפשרות לפיה אם תוטל אחריות על המבקש, לא ייפסק לזכות המשיב פיצוי נמוך מהסכום שנתבע.

יש ליתן למבקש את יומו בבית המשפט.

המשיב טוען, כי יש להביא בחשבון את עיקרון סופיות הדיון; לא שוכנעתי, שבמהלך פרק הזמן שחלף ממועד פסק-הדין ועד למועד הגשת הבקשה התגבשה אצל המשיב ציפייה סבירה בדבר סופיות ההליך (מדובר בפרק זמן קצר ביותר, אשר אינו עולה כדי פרק הזמן הקבוע בדין להגשת ערעור אחר פסק דין). לא שוכנעתי, כי חלוף המועד שמיום פסק-הדין ועד למועד הגשת הבקשה הסב למשיב נזק כלשהו (למעט טרחה הכרוכה בהגשת כתבי טענות והתייצבות לדיון בהליך ביטול פסק-הדין).

בשים לב לאמור, משניתן הסבר מניח את הדעת למחדל המבקש מלהגיש את כתב ההגנה במועד ולנוכח סיכויי ההגנה, דין פסק-הדין להתבטל.

בכתבי הטענות מטעם הצדדים, כמו גם בכתבי הסיכומים מטעם, הורחבה היריעה יתר על המידה; לא מצאתי מקום להידרש לטענות נוספות שהועלו על ידי הצדדים ואשר אינן רלבנטיות להכרעה בבקשה.

אשר על כן, הבקשה לביטול פסק-הדין – מתקבלת; פסק-הדין – מבוטל. בגין הטרחה שנגרמה למשיב, לנוכח הימנעות המבקש מהגשת כתב ההגנה במועד, אני מחייב את המבקש לשלם למשיב סך של 1,200 ₪ בצירוף מע"מ; סך כאמור יועבר על ידי המזכירות אל ב"כ המשיב מתוך הפיקדון המופקד בתיק; יתרת הפיקדון תושב למבקש, באמצעות ב"כ המבקש.

כתב הגנה יוגש בתוך 30 יום מהיום.

אשר לבקשת המבקש לחיוב המשיב בהוצאות: ב"כ המשיב טען בפני, כי ההחלטה המורה על דחיית מועד הדיון לא נמסרה לו קודם למועד הדיון. דברי ב"כ המשיב מהימנים עלי. לפיכך, מטעם זה בלבד, לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות לחובת המשיב.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי אל ב"כ הצדדים.