לוי נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ
|
ס"ע בית דין אזורי לעבודה חיפה |
3519-02-10
13.7.2010 |
|
בפני : אסף הראל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עזרא לוי ע"י ב"כ עו"ד ט' רונן |
: בנק דיסקונט לישראל בע " מ |
| החלטה | |
החלטה
1. זוהי בקשת התובע לפטרו מתשלום אגרת בית הדין הנדרשת כתנאי להגשת תובענתו כנגד הנתבע בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן – הבנק). בתובענה טוען התובע, בין היתר, כי התפטר מעבודתו בבנק לאחר תקופת עבודה העולה על 26 שנים וכי התפטרות זו נכפתה עליו עקב הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה, לאחר שהבנק העבירו מתפקידו לתפקיד אחר עקב פתיחת חקירה נגדו שעניינה הלבנת הון ולאחר שזכה ליחס מזלזל מהמעביד. בתובענה עותר התובע לחייב את הבנק בתשלום סך העולה על ארבעה מיליון ש"ח, תוך שחלקו הארי של סכום זה הינו פיצוי בגין הפסדי שכר מהמועד בו פרש התובע מעבודתו ועד הגיעו לגיל פרישה. גובהה של אגרת בית הדין בגין הליך זה על פי הוראות תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח – 2008 (להלן – תקנות האגרות) הוא 42,565 ש"ח.
2. בתצהיר שצורף לבקשה נכתב מפי התובע, בין היתר, כי מאז פיטוריו לא הצליח למצוא מקום עבודה וכי עקב כך קיבל דמי אבטלה בשיעור 5,000 ש"ח העתידים להסתיים בחודש 1/10; כי אשתו משתכרת סך של 2,400 ש"ח; כי חשבון הבנק שלו עומד ביתרת חובה של 20,000 ש"ח; אין בבעלותו או רעייתו דירה או רכב; וכי שכר הטרחה לעורך הדין ישולם מתוך סכומים שייפסקו לתובע, ככל שייפסקו.
הבנק מתנגד לבקשה. נטען על ידו, בין היתר, כי סיכויי הצלחת התביעה נמוכים בשל כך שאין זכאות על פי הדין להעסקה עד גיל פרישה ובשל העובדה שהתובע קיבל פיצויי פרישה וחתם על מכתב קבלה וסילוק. עוד נטען על ידי הבנק כי התובע לא הוכיח חוסר יכולת לשלם את האגרה, בשים לב לסכום ששולם לו עם פרישתו מהבנק (660,663 ש"ח); בשים לב להכנסה המצרפית של התובע ורעייתו העולה על השכר הממוצע במשק; ובהינתן כי התובע אינו מפרט את כל נכסיו הכספיים כגון קרנות השתלמות וכו'.
גם המדינה מתנגדת לבקשה. נטען על ידה, בין היתר, כי תצהירו של התובע אינו פורש תמונה מלאה ומהימנה באשר למצבו הכלכלי; לא צורף לו תדפיס חשבון בנק לתקופה של שישה חודשים אחרונים; דפי החשבון שצורפו אינם מלמדים על חריגה ממסגרת האשראי; ואין התיחסות לכספים בקרן השתלמות.
3. תנאי לפתיחת הליך בבית הדין לעבודה הינו תשלום אגרה. תשלום האגרה נעשה כנגד השירות הניתן על ידי מערכת המשפט למגיש ההליך. יש בו גם כדי למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי. זהו הכלל. בצידו של כלל זה נקבע בתקנות האגרות חריג בדמות הפטרתו של בעל דין מתשלום אגרת בית הדין. תכליתו של חריג זה לאזן בין האינטרס העומד מאחורי תשלום האגרה, מחד, לבין זכות הגישה לערכאות, מאידך (ע"ע (ארצי) 292/07 מזור – גיל עד, פסקאות 11-12 (טרם פורסם, 29.11.07)). בענייננו אין התובע נחשב לבעל דין הפטור מאגרה (תקנה 3 לקנות האגרות). מבקש הוא לפטרו מתשלום האגרה מהטעם שאין ביכולתו לשלמה. על מנת להיעתר לבקשה כזו יש להראות קיומם של שני תנאים. האחד, כי כי ההליך מגלה עילה. השני, כי אין ביכולת המבקש לשלם את האגרה בשים לב ליכולתו האישית בלבד, בהסתמך על רכושו, לרבות רכוש בן זוגו וכן רכוש הוריו ככל שהוא נסמך על שולחנם (תקנה 12 לתקנות האגרות).
4. באשר לתנאי הראשון, שוכנעתי כי התובענה מגלה עילה. התובע טוען שנאלץ להתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאים. ככל שיוכיח את טענתו, עשוי הוא להיות זכאי לסעדים – חלקם או כולם – אותם תבע. אין אני מביע עמדה באשר לסיכויי הצלחת התביעה אלא יש להבין את הדברים כמכוונים לכך שאין התביעה טרדנית או קנטרנית, ודי בכך לצרכה של הבקשה דנן.
5. באשר לתנאי השני, לא שוכנעתי כי התובע הצליח להראות כי אין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה. מקובלת עלי הטענה כי התובע לא הציג בתצהירו תמונה מלאה באשר למשאביו הכספיים. כך, למשל, נעדרת מהתצהיר ומהבקשה התייחסות לסכום ששילם הבנק לתובע עם פרישתו. על פי מכתב ההתפטרות שצרף התובע לתביעתו, מדובר בסכום העולה כדי 660,663 ש"ח אשר יש בו די והותר כדי לממן את תשלום האגרה. כך, מכתב התביעה – מעצם הכללת רכיב תביעה שעניינו קרן השתלמות - עולה כי התובע היה זכאי לקרן השתלמות. אין התובע מפרט מה הסכומים שנצברו בקרן השתלתמות. מתלושי השכר של רעייתו של התובע עולה כי מופרשים עבורה כספים לקרן השתלמות. אין בתצהיר או בבקשה התיחסות כלשהי לענין זה.
מאידך, אין להתעלם מטענת התובע כי אינו מועסק וכי תשלומם של דמי האבטלה היה זמני והסתיים.
6. לאחר שנתתי דעתי לשיקולים ולטעמים המפורטים לעיל, הגעתי למסקנה כי אין לפטור את התובע מתשלום אגרת בית הדין, אולם יש לאפשר לו לשלמה לשיעורים. משכך, ומכח סמכותי על פי תקנה 12(ו) לתקנות, אני מורה כי על התובע לשלם את אגרת בית הדין בסך 42,565 ש"ח בשמונה תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, הראשון בהם ביום 1.9.10.
המזכירות תשלח לב"כ התובע שוברים לתשלום האגרה, ותעקוב אחר תשלומה בפועל.
הבנק נדרש להגיש כתב הגנה לא יאוחר מיום 1.10.10.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ולמדינה.
ניתנה היום, ב' אב תש"ע, 13 יולי 2010, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|