לוי נ' בן הרוש

פסק דין

בפני תביעה כספית, שהוגשה מלכתחילה (בחודש פברואר 2010) לבית המשפט לתביעות קטנות, בקצה גבול סמכותו, אולם לבקשת התובע – שחפץ לעמוד על מלוא טענותיו – הועברה לבית משפט זה.

טכנית, לא עודכן סכום התביעה עד יום הדיון, למרות שהדבר התבקש במשתמע באותה בקשה על פיה הועברה התביעה כאמור לעיל. התובע ביקש להעמיד את תביעתו ע"ס של 43,500 ש"ח, הנתבעת הסכימה לכך, בגדר ההסכמות שתתוארנה להלן.

טענות התובע, בקליפת אגוז, הן כי בקיץ 2009 הוא תיווך בעסקת מקרקעין, לפיה רכשה הנתבעת דירה, והיה הגורם היעיל. לפיכך הוא זכאי לדמי תיווך כדין.

טענות הנתבעת, בקליפת אגוז, הן כי אמנם הקשר הראשוני נוצר באמצעות התובע, אולם לא זו בלבד שמצגי התובע בפרסום הדירה לא התאימו למציאות, אלא שהתובע גרם לה נזק, בכך שברגע קריטי, לקראת סגירת העסקה, ושעה שהמוכר הסכים להפחית ממחיר הדירה סך 10,000 ש"ח, דרש התובע כי אף המוכר יחתום על הזמנת שירותי תיווך, וגרם בכך לפיצוץ העסקה. לימים, חזר בו המוכר מהסכמתו להפחתה, והנתבעת רכשה את הדירה במחיר הגבוה יותר.

הדיון בפני התנהל באופן לא פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתיה משפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות ועל השלמת טענות בעל פה, בדיון.

כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)), ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 32,400 ש"ח.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה (8.2.2010) ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ג' טבת תשע"ב, 29 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: