לוי נ' אלמקייס ואח'

החלטה

1.בפני בקשה מטעם הנתבעים (להלן:"המבקשים") לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, עפ"י תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א") וכן להורות על השתק פלוגתא. לחלופין, להורות על מחיקת התביעה על הסף מחמת העדר עילה.

2.עפ"י כתב התביעה שבפני, התובע (להלן:"המשיב") יזם, הקים ויצר יחד עם המבקשת מותג משקה אנרגיה בשם " טריפל איקס" .

במסגרת מיזם משקה האנרגיה, הקימו המבקשים חברה בשם "אוברסי הפצה בע"מ" אשר דרך פעילותה ובאמצעותה, ביצעו פעולות אשר היוו הפרה של ההסכמות וההבנות שנוצרו בין הצדדים בע"פ, תוך הסבת נזק ניכר למשיב.

המשיב טוען כי הזכות שנגזלה ממנו, היתה הזכות להפיץ את המוצר באופן בלעדי בשליש הצפוני של מדינת ישראל וכי שווי זכותו, מגיע ללא פחות מערכם של הרווחים הצפויים עפ"י הפעילות המשותפת בעבר, לתקופה של חמש שנים לפחות, המתבטאת בסך של1,421,345 ₪, כמפורט בחוות דעת רו"ח.

בנוסף, המשיב טוען כי הוא זכאי לפיצוי בגין השקעותיו והוצאותיו בהסתמך על מצגי המבקשים בסך 115,196 ₪.

3.ביום 2.7.07 הגישה חברת אוברסי הפצה בע"מ תביעה בסדר דין מקוצר במסגרת ת.א.42658/07 כנגד המשיב, בגין חוב בכרטסת הנה"ח בסך 95,828.97 ₪ ובנוסף בגין שיקים שנמסרו ובוטלו בסך כולל של 97,980 ₪ ובסך הכול 193,808.97 ₪ בערכי קרן.

חברת אוברסי טענה בכתב התביעה כי המשיב נקשר עמה ביחסי מסחר לרכישה ושיווק מוצריה (בעיקר "טריפל איקס") באזור צפון הארץ והתחייב לשלם את תמורת הסחורה שסופקה לו עפ"י בקשתו. המשיב חייב כלפיה מכוח התחייבותו החוזית, מכוח קבלתו בפועל את הסחורה והפרתו את התחייבותו לתשלום בגין הסחורה שסופקה לו (נספח א' לבקשה).

מהחלטת כב' הש' מ' סובל שניתנה ביום 22.10.07 (נספח ד' לבקשה) עולה כי המשיב טען בבקשת רשות להגן להגנת קיזוז בגין סכומים שונים. בהחלטה מצוין שהמשיב טען כי "היה שותף במיזם של יבוא משקה אנרגיה בשם "טריפל איקס" וקיבל זכיון בלעדי להפצת המוצר. עוד טוען הנתבע כי התובעת הפרה את ההסכם שהיה בינהם באופן שביטלה את זכות הבלעדיות שלא כדין ומבלי שהנתבע הפר את התחייבויותיו שלו לתובעת, ובכך גרמה לו לנזקים אותם הוא מבקש לקזז".

ביום 22.10.07 התקיים דיון בבקשת רשות להגן בפני כב' הש' מ' סובל במהלכו נחקר המשיב על תצהירו, שהוגש בתמיכה לבקשת רשות להגן (נספח ג' לבקשה).

באותו הליך, נדחתה בקשת המשיב למתן רשות להגן.

כב' הש' סובל קבע בהחלטתו מיום 22.10.07 בין היתר, כי:

"...מסתבר כי אין ממש בטיעוניו של הנתבע שעמד בכל התחייבויותיו לתובעת ולכן, על פי גרסתו של הנתבע עצמו הפסיד את זכות הבלעדיות גם אם היתה לו זכות כזאת.

מכתבי הטענות עולה כי הנתבע לא פרע את חובותיו מחודש יוני 2006 ואילך, בפרק הזמן המוסכם של 60 יום ואף לא בפרק זמן גדול יותר ועד בכלל, ולכן נשמט השטיח מטענתו בדבר זכותו לבלעדיות ובשל הפרתה לקיזוז נזקים.

4.באשר לטענת הקיזוז אכן עומדת לנתבע הטענה על פי הדין המהותי ואולם דינה של הטענה להדחות מהפן הדיוני...

5.התצהיר לוקה באופן מובהק בהעדר פירוט בכל הקשור לטענת הקיזוז, שכן נרשמו סכומים באופן סתמי וללא פירוט התחשיב והדרך החשבונאית אשר הביאה את הנתבע לסכומי הקיזוז הנטענים...

לעניין ההשקעות הכספיות אשר הנתבע טוען בתצהירו כי השקיע מכספו במיזם המשותף של הפצת משקה האנרגיה, הרי שטענה זו נסתרה מניה ובניה בחקירתו הנגדית כאשר אישר שלא השקיע כסף אלא תרם בידע, בנסיון וברעיון ולא בכסף של ממש".

4.ביום 27.11.07 הגיש המשיב ערעור על פסק דינו של הש' סובל מיום 22.10.07 בגדרו נדחתה בקשתו ליתן לו רשות להגן, לביהמ"ש המחוזי בת"א (ע"א 3841/07)(נספח ה' לבקשה).

בהחלטת כב' הרשם א' זמיר מיום 5.6.08 נדחה הערעור בשל אי הפקדת ערבון (נספח ו' לבקשה).

5.תמצית טענות המבקשים בבקשה: