לוי יעקב נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

פסק דין

1.התובע הגיש לנתבע תביעה  לתשלום דמי פגיעה ונכות מעבודה בגין מלנומה ממנה סובל. תביעתו נדחתה ועל כך התביעה שבפנינו.

2.       הצדדים הסכימו על העובדות ולמינוי מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו של התובע, ומחלתו.

3.בהחלטה מיום 21/5/09 פורטו העובדות המוסכמות ומונה פרופ' א. פוירמן לשמש כמומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין מחלתו של התובע וחשיפתו לשמש בעבודתו כמורה של"ח ומרכז טיולים.

4.בחוו"ד מיום 9/6/09 קבע המומחה כי התובע סובל ממלנומה, וכי לפי דעתו יש לקבוע שמחלתו הופיעה במידה שווה בגלל חשיפתו לשמש בעת עבודתו, ובשעות שלא ביצע את עבודתו.

5.אל המומחה נשלחו שאלות הבהרה ביום 28/6/09. בתשובותיו לשאלות ההבהרה קבע המומחה ביום 25/7/09 כי סיבת המחלה מתחלקת שווה בשווה בין הגורם הגנטי, והשפעת קרינת השמש.

6.הנתבע ביקש להפנות למומחה שאלת הבהרה נוספת, האם נכון, כי יש לזקוף סה"כ רבע מסיבת המחלה לחשיפה לשמש בזמן העבודה, שכן, מחצית יש לייחס לגורם הגנטי ומחצית לקרינת השמש, כאשר החשיפה לקרינת השמש כתוצאה מהעבודה הינה בשיעור שווה לתוצאת החשיפה בשעות שלא ביצע את עבודתו.

7.שאלות ההבהרה נשלחו אל המומחה מספר פעמים אולם לא התקבלו על ידו. בבירור טלפוני שערכה מזכירות בית הדין עלה, כי למומחה אין אפשרות לקבל הדואר, הוא מרותק למיטה ואינו יכול לדבר.

הצדדים נתבקשו להודיע עמדתם באשר לאופן המשך קידום הבירור בתיק לאור הנסיבות.

הנתבע הודיע כי עומד הוא על דחיית התביעה.

מכאן, ניתנה החלטה בדבר הגשת סיכומים.

8.לטענת התובע בסיכומיו, בית הדין קבע את עובדות המקרה ומינה את המומחה הרפואי.

על יסוד התשתית העובדתית קבע המומחה קשר סיבתי בין תנאי העבודה ומחלתו של התובע. אשר על כן מבקש התובע כי תאושר התביעה, והמלנומה ממנה סובל התובע תוכר כפגיעה בעבודה.

9.לטענת הנתבע בסיכומיו, ועל יסוד ידע רפואי הקיים היום, לטענתו, מלנומה נגרמת מחשיפה לשמש בגיל הילדות ובד"כ אצל בעלי עור בהיר. הנתבע מתבסס על "התייעצות עם רופאה תעסוקתית מטעם הנתבע" ועל חוו"ד שקיבל מד"ר יוסי אופיר.

אשר על כן,"ולו על מנת שלא למנוע מהנתבע האפשרות לערער על חוו"ד פרופ' פוירמן" ועל אף חוו"ד המומחה, עומד הנתבע על הדחייה.

בהתייחס לטענות אלו טוען התובע כי אין לקבל טענות הנתבע שאינן מבוססות על תשתית עובדתית כלשהי (כגון: חשיפה לשמש בילדות) או תשתית רפואית אחרת מקביעת הממומחה ( טענה כי הסיכון בחשיפה לשמש מופיע בזמן ההתבגרות, וחשיפה לשמש בעבודה מחסנת בפני המחלה).

לטענת התובע יש לאמץ חוו"ד המומחה המתייחסת לתשתית העובדתית שעמדה בפניו, ולקבל התביעה.

הכרעה

10.המומחה קבע, וחזר וקבע, כי להשפעת החשיפה לשמש בתקופת עבודתו של התובע ישנו חלק במחלתו. חלק זה הוערך ע"י המומחה בכמחצית מהשפעת החשיפה הכוללת לשמש (גם שלא בזמן העבודה). מחלתו נגרמה אף בשל גורמים גנטיים.

11.מתוך חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה ניתן להבין כי המומחה מייחס את החשיפה לשמש בעבודתו של התובע כגורם שתרם תרומה בשיעור של 25% להופעת המחלה.