לוי ואח' נ' איי. אם. די. טק בע"מ

החלטה (בבקשה לדחיית התביעה על הסף)

בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מטעם המבקשת/הנתבעת.

לטענת הנתבעת, לתביעה נשוא החלטתי זו קדמה תביעה, אשר הוגשה על ידי התובע מס' 1 בלבד, בחודש אפריל 2012 במסגרת ת.א. 16434-04-12, ואשר נדונה על ידי כב' השופטת שלאעטה בבית משפט זה (להלן: "התביעה הקודמת").

לגרסתה, עילת התביעה הקודמת הינה כמעט זהה לחלוטין לעילת תביעה זו, ונזנחה במכוון על ידי מגישה, חרף התראות בית משפט.

כעת, לטענתה, תביעה זו מוגשת מבלי שנשתנה דבר, ולו חצי דבר, בנסיבות או במצב המשפטי.

הנתבעת מפרטת, כי במסגרת התביעה הקודמת קבע בית המשפט מועד להגשת תצהירי עדות ראשית, וחרף שלוש אורכות שניתנו לתובע לעשות כן, התעלם מהחלטות בית משפט ותצהיריו לא הוגשו בפועל. על כן, ביום 03.04.13 ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת שלאעטה, המורה על מחיקת התביעה עקב אי מילוי החלטות בית משפט והתובע אף חוייב בהוצאות משפט לטובת הנתבעת בסך 1,500 ש"ח.

הנתבעת טוענת, כי זניחת התביעה הקודמת נעשתה על ידי התובע באופן מכוון והגשתה מחדש כעת מלווה בתכסיסנות, בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, באופן המצדיק את דחיית התביעה נשוא החלטה זו. לטענתה, הדבר בא לידי ביטוי במקצה שיפורים שחל בכתב התביעה כעת, וכן בהוספת התובעת 2 כבעלת דין.

עוד נטען על ידי הנתבעת, כי זכותה כבעלת דין שלא להיות מוטרדת שוב ושוב, ובלא כל הצדקה עניינית, בהליכים משפטיים חוזרים ונשנים.

התובעים מצידם, אינם חולקים על העובדה, כי התביעה הקודמת נמחקה עקב מחדל התובע באי הגשת תצהירים במועד, אך עומדים על זכותם הבסיסית להגיש את תביעתם מחדש. לטענתם, מששולמו הוצאות המשפט בהם חוייבו בפסק הדין, שילמו על מחדלם זה וכעת אין שום מניעה בהגשת תביעתם מחדש.

לטענתם, אם נלך לפי שיטת הנתבעת, אין כל הבדל בין דחיית התביעה למחיקתה, ומשנפסק על מחיקת התביעה, זכותם כבעלי דין להגישה כעת מחדש. התובעים מוסיפים, כי זכותו של בעל דין לשנות את כתב תביעתו מחדש ולהוסיף או לגרוע בעלי דין.

התובעים יוצאים כנגד טענות הנתבעת בדבר תכסיסנות, חוסר תום לב והזנחת התביעה הקודמת במכוון. לטענתם, מדובר בטענות והאשמות קשות, ללא כל ביסוס מאחוריהן.

דיון והכרעה

לאחר שקראתי את טענות הצדדים, החלטתי כי דין הבקשה לדחיית התביעה על הסף להדחות.

להלן נימוקיי:

בפסק דינה של כב' השופטת שלאעטה מיום 03.04.13 נפסק כדלקמן:

"...בנסיבות אלה ומאחר והתובע מתעלם באופן שיטתי מהחלטותיו של ביהמ"ש ומאחר ולא הגיש תצהירים עפ"י התקנות, אני מורה על מחיקת התביעה.

אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 1,500 ₪".

תקנה 527 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי:

"מחיקת תובענה אינה מעשה בית דין ואין בה, כשהיא לעצמה, כדי למנוע את התובע מהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה".

מן הכלל אל הפרט, פסק הדין בתביעה הקודמת מחק את התביעה, לאור מחדלי התובע באי הגשת תצהיריו. כב' השופטת שלאעטה החליטה למחוק את תביעתו ולא לדחות אותה, וזאת כדי לאפשר לתובע לשוב ולהגיש את תביעתו מחדש, באם ירצה בכך. זוהי מהותה של תקנה 527 ואם נתעלם מכך - הרי מהו ההבדל בין מחיקת התביעה לדחייתה?!