לוי ואח' נ' שקולניק ואח'

פסק דין

רקע וטענות התובע

התובע הינו בעל מקצוע – נגר המבצע עבודות להתקנת פרקטים ונגרות. בתאריך 13.5.2011 נחתמה בין הצדדים הזמנת עבודה, במעמד זה שילמו הנתבעים 50% מהסכום. העבודה בוצעה אך בפועל הנתבעים קיזזו מהסכום הסופי המגיע לתובע 3,500 ₪ ושילמו רק 6,925 ₪, זאת בטענות על אי שביעות רצון מהעבודה.

טענות הנתבעים אשר הגישו גם תביעה שכנגד

התובע הגיש את תביעתו כדי להקדים תרופה ביודעו כי גרם לנתבעים במעשיו ובמחדליו נזק רב יותר. סך 3,500 ₪ קוזזו כדין מסכום החשבון הסופי לצורך כיסוי חלקי של התשלום עבור תיקון הליקויים בעבודתו.

לטענתם, התובע הציג את עצמו כנגר מומחה בעל ותק ומיומן בהסתמך על מצג זה הזמנו ממנו את העבודה. הזמנת העבודה בוצעה ביום 13.5.2011 אך המסמך שצרף התובע הומצא על ידו וזויף שכן עד לקבלת התביעה לא ראו את ההזמנה ולא חתמו.

התובע החל בביצוע העבודה ביום 28.6.11 ומאחר ובוצעה באופן רשלני ונמצאו בה ליקויים רבים ונדרשו תיקונים, הם פנו לתובע בדרישה לתיקון, וביום 13.7.11 הוא הגיע וניסה לתקן. חלק מהליקויים אכן תוקנו אולם התובע לא השלים את עבודת הנחת הפנלים של הפרקט בשני חדרים ובארונות קיר, לא סתם את הרווחים בין הפאנל לקיר והניח את ספי החדרים בצורה חובבנית באופן עקום ומרושל. בנוסף, עבודות הנגרות בוצעו באופן חלקי ובצורה רשלנית ולא מקצועית וכשהתבקש לתקן טען שאין מה לעשות.

התובעים פירטו את הליקויים הרבים : לקיחת מידות רשלנית, התקנת מדרגות שלא עפ"י מידה, עבודות גימור חובבניות למדרגות ומאחז היד, הכנה והנחה רשלנית של פנל המדרגות עץ, התקנת מאחז יד לא מתאים ובניגוד למוסכם, אי השלמת התקנת פנלים והתקנת ספי כניסה עקומים, פגיעה באביזרים והתקנות אחרות בבית (חדר האמבטיה שימש כמחסן לכליו, גרם לשריטות באמבטיה ובריצוף, גרם לחורים ומכות במדרגות עץ). לאחר גמר העבודה שילמו התובעים בקיזוז 3,500 ₪ שקוזזו עפ"י הערכת בעל מקצוע מטעם התובעים.

הנתבעים טוענים כי כתוצאה מהתנהגותו הרשלנית והבלתי מקצועית של התובע נגרמו לתובעים נזקים שפורטו ועוגמת נפש כתוצאה מהזלזול בתובעים ובביתם. עפ"י הצעות מחיר שקיבלו עלות תיקון כלל הליקויים מסתכמת בכ 10,000 ₪. הערכת עוגמת הנפש בכ - 5,000 ₪.

במענה לכתב התביעה שכנגד השיב התובע כי הנתבעת התקשרה אליו וציינה בפניו ששכח להתקין פנל באחד החדרים, לטענת הנתבע הוא אמר שיגיע למחרת כדי להשלים ולתקן, אך התובעת אמרה לו שלא יגיע מאחר והוציאה את העבודה למישהו אחר. היא לא נתנה לו את האפשרות להגיע ולראות במה מדובר ולאחר כחודש שילמה את הכסף בקיזוז 3,500 ₪ על דעת עצמה. הצילומים שהציגה אינם מתאימים למצב בשטח.

התובע העיד כי הנתבעים הזמינו אותו לעבודה לבצע פרקט, ללא תוכנית עבודה. הוא ניגש לביתם, לקח מדידות וביצע את העבודה. לדבריו, הנתבעים היו אצלו בעסק, ראו את המדרגות, את הגוון, צבע הלכה והפאנלים. מדובר בבית מאוד ישן, שהקומה השנייה בנויה על גלריה והגלריה מכוסה עם פלטות והקירות הם קירות גבס לא מקובעות, והשיפוצניק שעבד שם לא עשה את עבודתו כמו שצריך. למרות זאת, עשה התובע את העבודה. הנתבעים באו לבדוק והביאו עוד מישהו מטעמם, העירו את הערותיהם, והוא קיבל אותן. לדבריו, ההערה הבסיסית הייתה על מאחז היד והוא ביקש מהשיפוצניק שלהם שיחתוך את זה למידות שכתב לו, אלא שהאחרון ביצע זאת בצורה עקומה. לכן בא התובע והניח את מאחזי היד וניסה להתאים את החלק העליון. הוא אמר להם שיש בעיה וכאשר השיפוצניק יבוא הוא ישלים את השאר. לדבריו, הלכה שעשו הנתבעים במטבח היא לקה מבריקה, ואין כל קשר בין עבודת הנגר לבין עבודתו. הנתבעים ביקשו ממנו שיתקן את הפאנלים וילטש את המדרגות, והוא ביצע הכול. רק בחדר אחד שכח פאנלים, והחבר שלהם היה נוכח לביצוע העבודה. למחרת, יצא בסביבות 16:30, התקשר לנתבעת לומר לה שסיים, אך היא אמרה שהיא מוציאה את כל העבודה החוצה ואמרה לו לא לבוא. לדבריו הם הוציאו את העבודה החוצה הם תכננו זאת מראש ולא נתנו לו הזדמנות לתקן את הטעון תיקון.

הנתבעים העידו כי במהלך העבודה הבחינו שאורך המדרגות הוא לא באורך המתאים, המדרגות נחתכו מראש והיו חריצים בין שתי הקירות. הם התריעו בפני התובע, והוא אמר להם להגיע אליו בגמר העבודה. במהלך העבודה, התובע הגיע עם מאחז יד מוכן מראש לאחר שלקח מידות וסיכם עם השיפוצניק לגבי ניסור החלק מקיר הגבס, הלביש אותו ואז אמר : "איזה אידיוט אני", והם ראו שהמאחז קצר מהדרוש. בסופו של דבר, הולבש על המאחז חלק נוסף בצורה לא אסתטית והם נאלצנו לחיות עם זה. הם נתנו לו הזדמנות לתקן זאת, הוא קיבל רשימה של הערות, חלק הוא ביצע ותיקן, חלק הוא אמר שהוא לא יכול לעשות מעבר. הוא סירב להחליף את מאחז היד כי הוא לא יכול היה להוסיף עוד חומר.

עוד הם אמרו כי רוב ההתנהלות מול התובע הייתה על ידי חבר שלהם, מר תדמור, אשר ישב איתו בבית עד סיום העבודה. כשהתובע ראה שהמדרגה קצרה, הוא הלביש עליה טלאי מכוער (הוצגו תמונות). הם הגישו חוות דעת מטעמם אולם לא ביצעו את התיקונים חוץ מהחלפת מאחז היד במדרגות בגינו שילמו 1,800 ₪.

מר תדמור, חברם של הנתבעים אמר כי התובע התנהל במהלך ההתקנה בצורה רשלנית מבלי לשים לב לפרטי ההתקנה ונהג בחוסר זהירות כלפי עבודות אחרות שנעשו בבית. המדרגות נפלו. ניתנו הערות לתובע במהלך העבודה כולה, אך התובע טען שיש להסתכל על העבודה רק בסיומה. בסיום העבודה ניתנה לו רשימת הערות, והתובע יכול היה לסיימן. מר תדמור אמר שהיה נוכח בבית כשהתובע שיפץ ותיקן את ההערות, וכי התובע ביקש ממנו לא לעלות לקומה העליונה בגלל תיקוני צבע טריים על המדרגות ולכן לא יכול הה לוודא מה קורה באמת בקומה העליונה. כשהתובע הוא עזב את המקום, הסתבר שהיו חסרים פנלים בשלושה חדרים.

על כל אלה השיב התובע כי מר תדמור לא היה נוכח אף פעם במהלך העבודה. הוא בא יחד איתם ביום שאמר שסיים כי הם רצו להתקין דלתות. התובע אמר להם שהוא צריך לבוא שוב כדי להשלים פאנלים ולקבל את ההערות שלהם לתיקונים. זאת הייתה הפעם הראשונה שהמר תדמור היה נוכח. התובע הדגיש כי מר תדמור לא היה נוכח בתהליך העבודה וכי אף אחד לא היה שם כשעבד. לאחר התקנת הדלתות הסתבר שהיו קירות עקומים. התובע חזר ואמר כי מאחז היד העליון היה הבעיה העיקרית וכי לנתבעים שלאחר שהשיפוצניק ויתקן יבוא התובע להשלים את העבודה. הוא ליטש את כל המדרגות מלמעלה עד למטה, והודה כי בחדר השמאלי שכחתי פאנל. הוא גם מרח לקה מלמעלה עד למטה. למחרת, התקשר לנתבעת והיא אמרה שהם הוציאו את העבודה החוצה ועל כן לא ניתנה לא הזדמנות לתקן.

הנתבעים צירפו לתביעה שכנגד חוות דעת מטעמם על סך כ – 10,000 ₪ והשאלה היא כיצד יש ליישב בינה לבין הסכום אותו קיזזו מלכתחילה. יצוין כי אין מדובר בחוות דעת ערוכה כדין אלא יותר בהצעת מחיר. הנתבעים כתבו לתובע ביום 17.7.11 כי הם מקזזים סך 3,500 ₪ בגין הליקויים וזאת כסכום המוערך על ידם לשם תיקון הליקויים. הם ציינו באותו מכתב כי התייעצו בקשר לאיכות העבודה עם אנשי מקצוע מנוסים בתחום. מאחר וכאמור לעיל מכתבם של הנתבעים לתובע בא לאחר שהתייעצו עם אנשי מקצוע, הרי שיש להעדיף את האמור במכתבם, כמשקף את הערכת הנזק מצד הנתבעים, על פני האמור בהצעת המחיר שצורפה ומה גם שנותן "חוות הדעת" לא התייצב בבית המשפט ולא נחקר על דבריו. לא מן הנמנע כי מדובר בהצעת מחיר מגמתית שנועדה להוות משקל שכנגד לתביעת התובע. דווקא לאור העובדה כי הנתבעים קיזזו את שקיזזו לאחר שנועצו בבעלי מקצוע מטעמם, יש לראות את סכום הקיזוז כמשקף את הערכתם למעשה.

מכאן שיש לבחון האם יש בסכום שאותו קיזזו הנתבעים כדי לשקף את נזקם בפועל. אכן, מהתמונות שהציגו הנתבעים בבית המשפט עולה כי העבודה אינה אסתטית במיוחד (לפחות בכל מה שנראה בתמונות). גם בעין בלתי מקצועית ניתן לראות כי הגימור אינה יפה לעין וישנן מרווחים בין חלקי העץ השונים באופן שאין התאמה מושלמת בינהם, וכי החיבורים בין החלקים השונים אינו מושלם, מלוטש, מהוקצע ומותאם. הוצגו גם תמונות המאשרות את טענת הנתבעים כי מאחז היד הוחלף על ידם. לפיכך, מתוך הסכום שקוזז בסך 3,500 ₪ יש מקום להכיר בסך 1,800 ₪ בגין החלפת מאחז היד, ועלות זו לא נסתרה ע"י התובע. ברי כי אם המאחז היה לשביעות רצון הנתבעים הם לא היו מחליפים אותו כך סתם. הנתבעים העידו כי לא החליפו את העבודה שביצע התובע למעט מאחז היד כאמור. מכאן שיש לראות את הפגם שבעבודת התובע, כפגם אסתטי יותר ופחות כפגם פונקציונלי המונע את השימוש, ועל כן, באשר ליתרה בסך 1,700 ₪ הרי שנראה לי כי יש בה כדי לשקף את חוסר האסתטיות והגימור הבלתי מושלם, כפי העולה מן התמונות שהוצגו.

בנסיבות אלו ראיתי לנכון לקבוע כי התביעות תדחנה הדדית וכי כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן להגיש רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ב, 19 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.