לוי ואח' נ' שיני ואח'

החלטה

בתביעה שבנדון, הגישו ביום 31.10.2012 התובעים לתיק בית המשפט חוות דעת שמאי מטעמם, מר בועז תענך ז"ל. לנתבעים ניתנה האפשרות להגיש חוות דעת נגדית מטעמם.

המומחה מטעם התובעים, מר תענך הלך לעולמו ביום 16.12.2012.

ביום 28.1.2013, בטרם הגישו הנתבעים את חוות הדעת מטעמם, הוגשה הבקשה אשר בפני.

לטענת הנתבעים, בנסיבות אלו משנפטר המומחה מטעם התובעים יש למשוך את חוות דעתו מתיק בית המשפט. לטענתם, עם פטירת המומחה הפכה חוות דעתו לבלתי רלבנטית, זאת מאחר ותימנע מהנתבעים האפשרות לחקור את המומחה על חוות דעתו.

לטענת התובעים דין הבקשה להידחות. משניתנה חוות דעת כדין לא ניתן לומר כי היא הופכת לבלתי רלבנטית וזאת מכמה טעמים. ראשית, טרם הוגשה חוות דעת מטעם הנתבעים. שנית, בית המשפט איננו חייב להתיר לנתבעים לחקור את נותן חוות הדעת, ככל שהוא סבור שלבקשה אין טעם ענייני וכל מטרתה שימוש לרעה בהליך המשפטי ושלישית - לטענתם של התובעים, על פי הגישה הקיימת כיום בפסיקה, בהעדר אפשרות לחקור את המומחה, יכולה להיות מחלוקת בקשר למשקלה של חוות הדעת, אך אין הכרח להתעלם ממנה באופן מוחלט.

דיון:

הפסיקה עורכת הבחנה בין מותו של עד המונע חקירה נגדית לאחר שנשמעה בפני בית המשפט עדותו הראשית, לבין מותו של עורך חוות דעת. נקבע כי בעת פטירת עד מוקנה לבית המשפט שיקול הדעת האם לקבל את עדותו הראשית כראיה , בעוד שבעת פטירת עורך חוות דעת, אשר דינה כדין תצהיר, הרי שבית המשפט אינו רשאי לקבל כראיה חוות דעת מומחה שלא הייתה אפשרות לבחון אותה בדרך של חקירה נגדית.

ראה בספרו של א. הרנון "דיני ראיות" חלק ראשון , מהדורת תשמ"ה עמ' 113.

עוד נקבע כי רק הממצאים העובדתיים המצויים באותה חוות דעת קבילים, אך חוות הדעת היא פסולה.

ראה בספרו של כבוד השופט קדמי "על הראיות" חלק שני תש"ע 2009 בעמ' 584.

ע"א 506/82 זונטג ואח' נ. עזבון המנוח מנדלסון ואח' פ"ד מ(3) 126.

נפסק כי קבלת עדות שלא ניתן להעמידה במבחן החקירה הנגדית הינה חריג שעליו יש להורות רק במקרים יוצאים מן הכלל וכי וודאי שאין מקום לקבל עדות זו כראיה, מקום שבעל הדין אשר הגישה, יכול היה להגיש במקומה עדות אחרת.

ראה המ' 79/55 שטוצינר ואח' נ. פומרנצ'יק ואח' פ"ד ט, 939.

ראה ע"א 2266/01 לוי נ. וינזברג דינה תק-מח 2002(3)6555.

ע"א 642/87 הסתדרות אגודת ישראל העולמית נ. חברת חזקיהו בע"מ פ"ד מד 686(1).

לשם השוואה, חל אותו הראציונל כאשר מדובר על פטירת מומחה רפואי אשר מונה בידי בית המשפט, שם נקבע כי מניעת זכותו הבסיסית של צד לשלוח למומחה שאלות הבהרה ובעיקר להזמינו להיחקר על חוות דעתו, היא פגיעה ממשית באפשרות אותו צד לנהל את ההליך תוך מיצוי זכויותיו החוקיות. משום כך יש למנות מומחה חדש תחת המומחה אשר נפטר.

ראה ת"א 4926/07 משיח אברהם נ. הראל חברה לביטוח בע"מ תק-של 2009(3) 32620.

במקרה אשר בפני , נפטר כאמור המומחה מטעמם של התובעים עוד בטרם נתאפשר לצד שכנגד לחקרו אודות חוות דעתו בפני בית המשפט. יש בידי התובעים להמציא חוות דעת מומחה חדשה מטעמם, מומחה אשר ניתן יהא לשלוח לו שאלות הבהרה ולחקרו על אודות חוות דעתו.

משכך, אין מקום להפעיל החריג בנסיבות אלו ולהורות על קבלת חוות דעת המומחה המנוח במלואה כראיה ואני מורה לתובעים להגיש חוות דעת חדשה מטעמם תחת חוות דעת המומחה המנוח מטעמם.