לוי ואח' נ' צייגר

החלטה

בקשתו של המשיב ל"עיון חוזר" בהחלטה מיום 23.1.13, שניתנה על ידי בבקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ע' זינגר). בגדרה של ההחלטה התקבלה הבקשה של המבקשים להתיר להם לחקור את מי שנתן "תעודת עובד ציבור" בבית משפט קמא, בקשה שלא נענתה על ידו.

בבקשה שלפניי עותר המשיב לבטל את חיובו בהוצאות המבקשים ובשכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ₪ שהוטלו עליו בסיפא להחלטה האמורה.

המבקשים מתנגדים לבקשה.

דין הבקשה להידחות.

ראשית, ספק אם הדין מכיר באפיק הדיוני של "עיון חוזר" במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות") (רע"א 9397/12 עו"ד שמעון לביא נ' כהן (כב' השופט י' דנציגר, פורסם בנבו, 26.2.13).

שנית, ההפנייה של ב"כ המשיב לתקנה 368 לתקנות אינה רלוונטית לענייננו. כפי שהבהיר ב"כ המבקשים בתגובתו, תקנה זו מתייחסת לצו זמני שניתן במסגרת סעד זמני שהעניק בית משפט, ואין המדובר ב"עיון מחדש" לגבי כל החלטה של בית המשפט.

שלישית, נפסק, כי "ככלל דרך המלך לתקיפת החלטות של בתי המשפט אינה בדמות הגשת "בקשה לעיון חוזר" כל עוד לא חל שינוי נסיבות המצדיק את העיון מחדש, שכן אין לפנות לבית המשפט שנתן את ההחלטה בבקשה חוזרת באותו עניין כאשר הטענות הינן "ערעוריות" באופיין. עם זאת, כאשר לא חל שינוי נסיבות רשאית הערכאה שנתנה את ההחלטה הראשונה לשנותה, אולם זאת רק במקרים נדירים כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית, בייחוד כאשר מדובר בתיקון שאין בו כדי לפגוע בזכויות הדיוניות והמהותיות של הצד שכנגד..." (רע"א 1574/11 שטראוס שיווק בע"מ נ' אורמן (פורסם בנבו, 14.7.11).

בענייננו אין לומר כי חל שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה, וגם אין לומר כי מתקיים המקרה הנדיר המצדיק עיון מחדש. אבהיר.

עוד בבית משפט קמא העלו המבקשים את בקשתם החלופית לחקור את נותן התעודה, במסגרת תשובתם להתנגדות המשיב לבקשתם הראשית לתקן את תעודת עובד הציבור. ככל שסבר המשיב כי יש מקום להיעתר לבקשה החלופית, יכול היה להודיע לבית משפט קמא כי נכון הוא להיעתר לבקשה זו, אולם נמנע מלעשות כן.

יתר על כן. ההפניה של המבקשים לבקשה החלופית האמורה שבה והועלתה על ידם במסגרת הבקשה למתן רשות ערעור (סעיף 15). דא עקא, גם בתשובתו לבקשה למתן רשות ערעור טען המשיב, כי "המשיב מתנגד לבקשה, על כל חלקיה, וסבור כי אין מקום ליתן למבקשים רשות לערער על החלטת בימ"ש קמא" (סעיף 1 לתגובה, וכן ראו סעיף 13 לתגובה). לו הייתה עמדתו של המשיב בתשובתו לבקשה למתן רשות ערעור כפי שטען בבקשתו הנוכחית, לאמור כי הוראות פקודת הראיות להתיר לחקור את נותן התעודה "ברורות בעניין זה" (סעיף 3 לבקשה הנוכחית), הייתה ניתנת החלטה קצרה ולפיה משהסכים המשיב לבקשה החלופית לזמן את נותן התעודה לחקירה, יש להיענות לכך, ויש להניח כי המשיב לא היה מחוייב בהוצאות. משלא נהג המשיב כך, אין לו על מה להלין.

לפיכך, הבקשה לעיון מחדש – נדחית.

אך לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות בבקשה הנוכחית, כבקשת המבקשים.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: