לוי ואח' נ' סאבא

פסק דין

פתח דבר

בני הזוג שלומי ואתי לוי (להלן: "התובעים"), הגישו תביעה כספית נגד המתכנן מר סוהיל סאבא ( להלן: "הנתבע") וזאת בגין ליקויי בניה אשר התגלו בדירתם. הנתבע שלח הודעה לצד שלישי הקבלן מר אחמד יוסף חסן ( להלן : "הצד השלישי") לשיפוי הנתבע בגין כל תשלום בו יחויב .ההודעה לצד השלישי היא נשוא פסק דין זה, זאת לאחר שהתביעה העיקירת בין התובעים לנתבע הסתיימה בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, כפי שיוסרב בהמשך.

רקע עובדתי

על פי הנטען בכתב התביעה, בחודש 03/2001, ולצורך בניית ביתם (להלן: "המבנה") התקשרו התובעים בהסכם עם הנתבע, למתן שירותי ייעוץ קרקע, תכנון אדריכלי וקונסטרוקטיבי וכן פיקוח על הבניה, כאשר במסגרת תפקידיו התחייב הנתבע, בין היתר, לתכנן את המבנה וביסוסו, בהתאם לתנאי הקרקע, לתכנן את הבית הנדסית ואדריכלית, ולפקח על הבניה עד גמר השלד (להלן: "ההסכם").

הוסיפו התובעים וטענו כי, הבניה בוצעה במהלך השנים 2004 ו -2005, כאשר עברו להתגורר בדירה בחודש 01/2006. עוד טענו התובעים כי, ארבעה חודשים לאחר שנכנסו להתגורר בבית, התגלו בו ליקויים בדמות סדקים נימיים וסדקים אלכסוניים, וזאת באזורים הנמצאים במפלס התחתון של הבית.

התובעים הגישו חוות דעת מומחה מטעמם, באשר לליקויים הנטענים.

הנתבע מצידו הגיש כתב הגנה בו הכחיש טענות התובעים. את טענותיו תמך הנתבע בחוות דעת מומחה מטעמו. כמו כן, הגיש הנתבע הודעת צד שלישי, כנגד הקבלן המבצע (להלן: "צד ג'"), כאמור לעיל, בטענה כי הצד השלישי התרשל בעבודתו, בכך שבנה את הבית בניגוד לתוכניות, לרבות בנה ללא פרט הפרדה, מבלי להתחשב בתנאי הקרקע, לא קרא לנתבע לבצע פיקוח עליון, פעל בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות.

בכתב ההגנה מטעם צד ג' הכחיש האחרון את הטענות שהועלו הן בכתב התביעה והן בהודעת צד ג', ככל שאלו לא מתיישבות עם טענותיו, לרבות חבות כלשהי לשיפוי הנתבע ו/או השתתפות בתשלום או פיצוי כלשהו שיחויב בו הנתבע.

הוסיף צד ג' וטען כי, ביצע את העבודה בדירת התובעים, בהתאם להוראותיו של הנתבע, הנחיותיו, פיקוחו הצמוד וכן פיקוחו העליון.

בהחלטה מיום 24.06.09 מונה בהסכמת הצדדים, המהנדס מר ישראל קלר (להלן: "המומחה"), כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו התייחס המומחה לאחריותו של הנתבע, אשר לטענתו לא הבחין בשינויים בבניה, ולא הבחין אם היה כשל מקומי בהפרדה מהקרקע, וכן לאחריותו של צד ג', אשר לטענתו אחריותו הינה חלקית בלבד, הנוגעת לחלק של אי הפרדה מקומית מהקרע (עמ' 5 לחוות הדעת סעיפים 7-8).

בישיבת ההוכחות אשר נקבעה ליום 05.02.12 הודיעו התובעים והנתבע על פשרה בינהים, והגישו הסכם פשרה אשר ניתן לו תוקף של פסק דין , במסגרתו שילם הנתבע לתובעים הסך של 295,000 ₪.

פסק דין נשוא ענייננו, נוגע אם כן, לשאלת אחריותו של צד ג', והשאלה העומדת על הפרק הינה, האם על הצד השלישי לשפות או לפצות את הנתבע, בגין הסכום הנ"ל, אותו שילם לתובעים?

הראיות

בתאריכים 05.02.12 ו- 20.11.12 התקיימו ישיבות ההוכחות בפניי. בישיבה מיום 05.02.12 העיד מומחה בית המשפט, כאשר בישיבה מיום 20.11.12 העידו הנתבע, התובע 1, כעד מטעם הצד ג', צד ג' בעצמו וכן בנו. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.

המחלוקת

השאלה הניצבת בפניי, אם כן, האם על צד ג' לשפות את הנתבע בגין הסכומים אותם שילם האחרון לתובעים. לצורך מתן מענה לשאלה זו, יש לבחון האם פעל הנתבע בהתאם להסכם בינו לבין התובעים, וכן, האם פעל צד ג', בהתאם להנחיותיו של הנתבע, או שמא חרג מהנחיות אלו.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי היטב את הראיות והטענות, ושקלתי את כל השיקולים היפים לעניין, אני מוצאת לדחות את ההודעה לצד השלישי. להלן נימוקיי.

מהות ההתקשרות בין התובעים לנתבע