לוי ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עפולה
6058-11-07
1.7.2013
בפני :
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
:
1. יפת לוי
2. שמעון לוי
3. רחמים לוי
4. ישי לוי
5. אשר לוי
6. נתן לוי
7. דני לוי
8. יאיר לוי
9. עזבון גליה לוי ז"ל אלמנת זכריה לוי

:
מנהל מקרקעי ישראל
החלטה

החלטה

בפניי בקשת התובעים (להלן: "המבקשים") להבאת ראיות נוספות, וכן הגשת סיכומי תשובה.

הראיות המבוקשת הגשתן הן פרוטוקול דיון מיום 28.06.11 אשר התקיים במסגרת תיק אזרחי 24922-03-10 בבית משפט השלום בטבריה, וכן החלטה שניתנה ביום 19.09.12 ע"י כבוד השופטת רים נדאף באותו תיק ואשר עניינה בבקשה לאיחוד תיקים שהגישה הנתבעת.

יצוין כי בקשה זו הוגשה לאחר שכבר נשמעו ראיות בתיק דנן והוגשו סיכומי הנתבעת לתיק.

ברקע לבקשה זו עומדת תביעתם של המבקשים לפי פקודת ביזיון בית המשפט בטענה, כי הנתבעת (להלן: "המשיבה") אינה מקיימת משך שנים ארוכות אחר הוראות פסק הדין אשר ניתן ביום 06.06.1983 תחת ידו של כבוד השופט גרשון במסגרת תיק אזרחי 515/81 בבית משפט השלום בטבריה (להלן: "פסק הדין של השופט גרשון"), ולפיו חויבה המשיבה לכרות חוזי חכירה לדורות עם המבקשים ביחס לנכסי מקרקעין בתחום כפר עבודה פוריה.

בכתב הגנתה, טוענת המשיבה כי במסגרת פסק הדין של השופט גרשון נקבע כי למבקשים כאן אין זכויות במקרקעין מושא התובענה, ועל כן צוו המבקשים לפנות את המקרקעין ולסלק ידם הימנה. הואיל והמשיבה הביעה נכונות, לפנים משורת הדין, להגיע להסדר עם המבקשים ולהחכיר להם חלק מהמקרקעין, עיכב בית המשפט את ביצוע פסק הפינוי למשך שנה מיום נתינתו על מנת ליתן בידי המבקשים האפשרות לממש את הצעת המשיבה באמצעות חתימה על חוזי חכירה עמה. לטענת המשיבה, המבקשים לא פנו אליה לשם הסדרת החזקה במקרקעין במשך התקופה שהוקצבה להם לצורך כך, ולכן האפשרות למימוש ההסדר פקעה ואינה קיימת עוד.

עוד ציינה המשיבה, כי התקיים הליך קודם בין הצדדים במסגרת ת"א 632/77 בבית משפט השלום בטבריה וניתן בגדרו פסק דין מיום 15.12.84 ע"י כבוד השופט קלך (להלן: "פסק הדין של השופט קלך"). נטען כי עניינה של התביעה הנ"ל היה עתירתם של המבקשים כאן לפינוים של אחרים מהמקרקעין, בטענה כי הם בעלי הזכויות בקרקע מכוח החזקה בהם וכן מכוח התחייבויות קודמות שניתנו להם ע"י הגורמים המיישבים. המשיבה כאן הגישה תביעה שכנגד נגד המבקשים כאן ועתרה לסילוק ידם של המבקשים בטענה, כי הם פלשו למקרקעין והחזיקו בהם שלא כדין. במסגרת הליך זה הגיעו הצדדים להסדר, ולפיו עניינם של המבקשים יוסדר במסגרת ועדת ההחכרות המחוזית של המשיבה. הועדה שמונתה קבעה כי המבקשים זכאים לקבל 5 נחלות בשטח כולל של 200 דונמים. בהסתמך על המלצות, אלה ניתן פסק דין של השופט קלך שאימץ את ההמלצות של הועדה.

בנימוקי הבקשה נטען, כי במסגרת תיק אזרחי 24922-03-10 (שלום טבריה) שבמרכזו עומדת בקשת המבקש 5 לפי פקודת ביזיון בית המשפט ביחס לאי קיומו של פסק דין של השופט קלך, טען ב"כ המשיבה טענה הסותרת את גרסתו העומדת ביסוד התיק דנן. לטענתם, בתיק דכאן גורסת המשיבה כי שני ההליכים 551/81 ו- 632/77 הינם הליכים נפרדים. לעומת זאת, בפרוט' הדיון מיום 28.06.11 שהתקיים בת"א 24922-03-10 הנ"ל טען ב"כ המשיבה במסגרת בקשתו לאיחוד הדיונים בהליך שבפניי עם ההליך בטבריה, כי פסק הדין של השופט קלך בולע בחובו את פסק הדין של השופט גרשון. בהחלטה מיום 19.09.2011 דחתה כבוד השופטת נדאף את בקשת האיחוד, תוך שציינה כי עסקינן בשני ההליכים שבבסיסם עומדות שתי בקשות לביזיון בית המשפט בגין אי ביצועם של שני פסקי דין שונים מצד המשיבה. עוד הטעימה כבוד השופטת כי הואיל ומדובר בחלקות שונות, הרי שאין מקום לערב את שני ההליכים יחדיו.

עוד נטען בבקשה, כי ההחלטה ופרוט' הדיון הנ"ל הינן ראיות חשובות לצורך ההכרעה בתיק דנן וכי ראיות אלו לא היו ברשות המבקשים במעמד ישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק דנן.

הנתבעת (להלן: "המשיבה") מתנגדת לבקשה מן הטעמים שפורטו בתגובה.

בין היתר נטען בתגובה, כי הראיות שמבוקש כעת הגשתן היו בידי המבקשים במועד הגשת הסיכומים מטעמם ואף עוד לפני כן במועד קיום דיון ההוכחות בתיק דנן.

לגופו של עניין, נטען כי מדובר בהחלטת ביניים שאין בגדרה כל קביעה סופית, וככזו אין בכוחה לייצר השתק.

אחר עיון בכתובים ושקילת טענות הצדדים, הנני מתירה למבקשים את צירוף הראיות הנוספות המבוקשות, וזאת מבלי להכריע בשלב זה בשאלת משקלן ומשמעות האמור בהן.

ידועה לכל, המגמה הנוהגת בפסיקה ולפיה התרת ראיות נוספות יכולה להיעשות בכל שלב, לצורך בירור האמת ומתן אפשרות לפריסת מלוא המסכת העובדתית בפני בית המשפט, ובלבד שהדבר לא יקפח את זכויות הצד שכנגד.

אני רואה לנכון להעדיף את בירור האמת, בשים לב לרלוונטיות של הראיות המבוקש צירופן, ותוך לקיחה בחשבון את השלב בו התבקש צירוף הראיות הנוספות ומתן אפשרות למשיבה להוסיף ראיות מטעמה, במידה ותחפוץ בכך, כך שלא תקופחנה זכויותיה הדיוניות והמהותיות, והיא לא תצא ניזוקה.

הנני מתירה למבקשים להגיש את הראיות הנוספות המבוקשות.

למשיבה עומדת הזכות להגיש ראיות נוספות מטעמה תוך 14 יום מהיום.

במידה ולא תבקש המשיבה צירוף ו/או השלמת ראיות מטעמה, תינתן החלטה בבקשה להגשת סכומי תשובה מטעם התובעים.

התיק לעיון ולמעקב ביום 25.07.13.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים בדחיפות באמצעות הפקסימיליה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>