לוי ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

1.לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופטת טל תדמור-זמיר) מיום 20.4.2011 שבה הורה על מעצרם של שני העוררים עד ליום 26.4.2011 בשעה 13:00.

2.העוררים טוענים כי בית משפט קמא טעה בכך שהורה על מעצר ממושך כל כך. לטענתם, החקירה בפרשה שבגינה נעצרו מתנהלת מזה כ- 3 חודשים ואין לומר עליה כי נמצאת בראשיתה. העוררים טענו כי עובדה היא שמעורב אחר בפרשה הובא בפני בית המשפט והתובע מסר הצהרה על כך שבכוונתו להגיש כתב אישום כנגד אותו אדם. מכאן, למד הסניגור, כי החקירה בעצם מצוייה בשלביה הסופיים.

3.העוררים טענו כי מרבית הראיות הרלוונטיות כבר נאספו על ידי המשיבה ונותרו רק השלמות מועטות יחסית.

בהקשר זה נטען עוד כי חלק ניכר מההשלמות לא דורשות את הישארות העוררים במעצר.

העוררים הוסיפו וטענו כי אנו העובדה שאנו מצויים בתקופת חג לא אמורה להוות שיקול משמעותי להארכת מעצרם לתקופה ארוכה. נטען כי גם אם מתקיים יסוד סביר לחשד לביצוע העבירה, וגם אם קמה עילת מעצר, חובה על בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית צמודה אחר התקדמות החקירה ונחיצות מעצר החשוד.

4.העוררים הוסיפו וטענו כי על פי סעיף 13(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996, התקופה המירבית להארכת מעצר לצורך ביצוע פעולות חקירה הוא 5 ימים, כאשר רק במקרים חריגים רשאי בית המשפט להאריך את מעצר החשוד לתקופה ארוכה יותר.

5.בדיון היום חזר בא כח העורר מס' 2, בשמו ובשם סניגורו של העורר מס' 1, על הטענות הנ"ל וביקש לקבל את הערר לצמצם באופן משמעותי את משך המעצר.

6.בא כח המשיבה ביקש לדחות את הערר ולהשאיר את העוררים במעצר בהתאם להחלטתו של בית משפט קמא.

בא כח המשיבה טען כי מדובר בתיק חקירה מורכב. מדובר בריבוי עבירות של הונאה בכרטיסי חיוב, כולל התפרצות לדירה וגניבות וכי יש עבודה רבה המחכה לשוטרים לביצוע.

בא כח המשיבה טען כי לגבי עצור נוסף בפרשה הסתיימה החקירה ואכן ניתנה בעניינו הצהרת תובע. אבל, כך ב"כ המשיבה, החקירה בעניינם של שני העוררים טרם הסתיימה שכן היא החלה זמן קצר לפני מעצרם, בערב החג.

בא כח המשיבה הציג בפני בית המשפט את תיק החקירה.

באשר לעילות המעצר, טען ב"כ המשיבה, כי שני העוררים ביצעו עבירות בצוותא, מדובר על ריבוי עסקאות בסכומים גבוהים. שני העוררים בחרו לא למסור גירסה בחקירתם, דבר שמקשה על החקירה ומחייב זמן נוסף לביצועה.

בא כח המשיבה הוסיף וטען כי המשטרה עובדת בחג בצורה אינטנסיבית אך גורמים אזרחיים שצריכים לשתף פעולה על מנת לקדם את החקירה, אינם זמינים במהלך החג.

בא כח המשיבה טען כי יש כמות גדולה של פעולות חקירה שעל המשטרה לבצע וכי בית המשפט קמא התרשם מכמות זו וקבע שחלק ניכר מהן מצדיק את המשך המעצר.

בא כח המשיבה טען כי הטענה וההפנייה לסעיף 13(א)(3) לחוק המעצרים אינה נכונה שכן בענייננו קיימות עילת מסוכנות, ועילת שיבוש ואין מקום להתייחס לסעיף האמור.

7.בית המשפט קמא ציין בהחלטתו כי "עיון בתיק החקירה מלמד כי החקירה מצוייה בעיצומה אולם נדרשות עוד פעולות רבות לשם השלמתה כעולה מהמסמך במ/1 אשר הוצג לעיוני. ואך על מנת לסבר את האוזן אומר כי מדובר בעשרות פעולות חקירה. אני סבורה כי חלק ניכר מהפעולות מצריך המשך מעצרם של החשודים שכן קיים חשש ששיחרורם בשלב הנוכחי, ישבש הליכי החקירה".

8.עיינתי בחומר הראיות וברשימת הפעולות הדרושות להמשך החקירה. סבורני כי בנסיבות העניין, לאור ריבוי העבירות וריבוי הפעולות להשלמת החקירה, ומאחר ואכן קיים חשש לשיבוש פעולות החקירה, לא נפל כל פגם בהחלטתו של בית משפט קמא ועל כן אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום י"ז ניסן תשע"א, 21/04/2011 במעמד הנוכחים.

עודד גרשון , שופט