לוי ואח' נ' חסין ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית על סך של 5,067 ₪, וכן תביעה שכנגד על סך של 5,608 ₪, שעניינה בהזמנת פרקט.

ביום 2.1.2010 הזמין הנתבע אצל התובע 70 מטר פרקט.

לטענת התובע, הזמין אצלו הנתבע פרקט מדגם אלון טבעי לפי דוגמא שהוא נתן, במחיר אשר עליו סוכם מראש. הפרקט הובא לביתו של הנתבע כעשרה ימים לפני ההתקנה.

זאת ועוד, ביום ההתקנה הנתבע לא נכח בביתו, התובע החל בביצוע ההתקנה, והתקין 10 מטר של פרקט, דהיינו שלוש חבילות. כעבור כשלוש שעות הגיע הנתבע וטען כי הפרקט אינו לשביעות רצונו, שכן צבעו של הפרקט אינו אחיד. לפיכך, סוכם עם הנתבע כי התובע יצבע את הפרקט שהוזמן בעלות של 40 ₪ למטר.

עם גמר העבודה, טוען התובע כי הנתבע שילם לו בעבור הפרקט והצביעה, אך סרב לשלם בגין שלוש חבילות הפרקט שהודבקו ופורקו - לא שילם בעבור החומר ולא בעבור העבודה.

מנגד טוען הנתבע, כי התובע קיבל את שכרו במלואו, ואף מעבר לכך. לטענתו, סוכם כי התובע יספק לו פרקט בצבע אחיד, ובפועל התובע לא עמד בהתחייבותו. לאור האמור, הוא נדרש לשלם בגין הצביעה ועל כן דורש הוא את כספו חזרה בגין עלות זו. מה גם שהוברר לו כי בפועל מדובר בשטח של 62.2 מ"ר ואילו התובע חייב אותו על 70 מ"ר.

בנוסף, טוען הנתבע כי התובע בא להתקין את הפרקט מבלי שתיאם את מועד הגעתו עם הנתבע, והופיע בלי התראה.

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא בפני – כתב התביעה, כתב ההגנה, כתב התביעה שכנגד, הנספחים המצורפים ושמעתי את עדויות הצדדים, כבר עתה אומר כי העדפתי את גרסתו של התובע, שנמצאה בעיני אמינה ומהימנה.

השתכנעתי כי הנתבע הזמין מהתובע 70 מ"ר פרקט, והסכים להזמנה זו. שהרי בהצעת העבודה ניתן לראות כי דובר על 70 מ"ר. במידה שסבר הנתבע כי סך המטרים שהוזמנו הם מעבר לנדרש, היה עליו לבדוק זאת מראש ולא להסכים להזמין את הכמות שהוסכמה.

כמו כן, יש לראות בהסכמה שבין הצדדים חוזה מחייב לכל דבר ועניין.

באשר לצבע הפרקט, גם בעניין זה השתכנעתי מההסבר שנתן התובע בעדותו, כי הנתבע הזמין פרקט כאמור בהזמנה "אלון בלנק" . גם בעניין זה הוסכם בין הצדדים כי התובע יצבע את הפרקט בעלות של 40 ₪ למ"ר, והנתבע הסכים לכך, אזי נכרת חוזה נוסף בין הצדדים שיש לקיימו ולכבדו.

יודגש, כבר נאמר לא אחת כי חוזה יכול שיהיה בכתב, או בכל דרך אחרת, ובענייננו הסכימו הצדדים ביניהם בעל-פה, וכרתו חוזה דרך התנהגות, שהרי התובע צבע את הפרקט והנתבע שילם בעבור זה (ראה: פרופ' שלו, דיני חוזים מהדורה שניה, עמ' 135).

יתרה מכך אני רואה לציין בענייננו גם את חוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981. ככלל חובה על הצרכן לבדוק את המוצר מיד לאחר קבלתו. אם גילה הצרכן פגם או אי התאמה במוצר עליו להודיע זאת למוכר מיד, ולתת לו הזדמנות נאותה לבדוק את המוצר ולתקן את הפגם.

בעניינו, השתכנעתי כי התובע תיאם את הגעתו עם הנתבע, לא סביר בעיני שיגיע ללא תיאום, וללא הסכמה עם הנתבע, שהרי לנתבע אינטרס שהעבודה תתבצע הלכה למעשה.

זאת ועוד, כאשר הגיע התובע לביתו של הנתבע זה האחרון לא היה בבית. דומני שאם הנתבע היה נוכח בעת הדבקת הפרקט, ניתן היה למנוע את ההדבקה והפירוק של הפרקט. מה גם שחבילות הפרקט היו בביתו של הנתבע והוא יכול היה לבדוק האם הפרקט הינו לשביעות רצונו בהתאם להזמנה, אם לאו. משלא עשה כן, מוטלת עליו האחריות.

למעלה מן האמור, אוסיף כי לא השתכנעתי כי היה פגם במוצר, או אי התאמה שנבעה כתוצאה מהתנהלותו של התובע, אלא השתכנעתי כי הנתבע הזמין מוצר, וכאשר הפרקט הודבק התוצאה לא היתה בהתאם לציפיותיו, ביקש לשנות ההזמנה.

סוף דבר, לאור האמור והמפורט לעיל העדפתי את גרסתו של התובע, והנני לדחות את התביעה שכנגד. עם זאת לא אקבל את מלוא תביעתו, ואפסוק כי הנתבע ישלם לתובע בגין שלוש חבילות הפרקט שהודבקו ופורקו בסך של 1,544 ש"ח, כפי שפירט בנספח שצירף לכתב תביעתו, וכן את עלות העבודה בגין כך, על דרך האומדנא – סך של 500 ש"ח. דהיינו, על הנתבע לשלם לתובע סך של 2,044 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ועד התשלום בפועל. בנוסף לתשלום זה על הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪. הסכום הכולל ישולם בתוך 30 יום.

הנני להורות למזכירות להמציא עותק מפסק-הדין לצדדים.